כל יום שעובר רק מחזק אצלי את ההרגשה שאין כאן כלום.
והאמת, היו לי שיחות לפני כמה שנים עם מספר שולטים קצת יותר ותיקים. והם כולם אמרו לי "נו בטח שיש כאן רק בעיתיות, למה ציפית?". ולא רציתי להאמין.
אבל תכלס, 6 שנים אחרי... יש אולי אחת מכל 100-200 שאפשר בכלל לנהל איתה שיחה זורמת ונעימה ברשת. אבל זו רק שיחה. במבחן המציאות 99 אחוז מאותו מיעוט לא עוברות. פשוט אין השקעה. ממש כך. זה כאילו ... הן מצפות שזה ינחת להן מהשמיים. כמו בסרט הוליוודי.
תכלס - לא איכפת לי למצוא ונילית ולזרוק לפח את כל הקשירות וההצלפות. באמת. מכל הלב. זה נחמד אבל לא יותר מזה. מה שחשוב לי זה הכימיה. מה שיש לה באופי בפנים. ויכולה להיות ונילית עם אופי של סאבית. אוהבת. מרצה. נותנת. מישהי חמודה באמת שרוצה בקשר אוהב ובונה. שרוצה שותף לחיים.
וזה כאמור - ספק גדול גדול אם יש כאן.
* כאן = בתחום באופן כללי.
לפני 14 שנים. 12 באוגוסט 2010 בשעה 10:13
