סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

"זה לא אני, זה הוא"

עדכון: בעבר פרסמתי רשומות יותר ארוכות - אתם מוזמנים להציץ בארכיון (קליק על המילה "ארכיון" כאן למטה↓).
לאחרונה (ברוח הרשתות החברתיות?) אני מעלה יותר ציוצים, תמונות, וחומרים קצרים.
לפני 14 שנים. 22 באוגוסט 2010 בשעה 9:29

מכירים את אלה שמקלרים או מתקלרים אחרי שבוע ושליש?
פשוט משחק ילדים.
כאילו... חוש הומור זה דבר בריא. ולא צריך לקחת הכל ברצינות. אבל רבאק, קילור בא לומר משהו. זה דומה לטבעת, רק במובן בדסמי.
זה זועק סתמיות ככה.

זאת​(שולטת) - היה בפורום שרשור על פנייה של שולטים/ות לאנשים מקולרים, הדיון כרגיל ירד מהפסים,
אבל בהקשר של מה שכתבת - מחד יש הגיון בדבריך, מאידך ההתפוררות של הערכים (גם בעולם החיצוני) ...
יום מחוייך,
לפני 14 שנים
Perplexed - זה יותר עצוב ממצחיק. וזה עצוב, לא בגלל שזה מגוחך, וזה אכן מגוחך, זה עצוב, כי זה משקף כמה הצורך הוא עז, ולאו בר סיפוק. סימפטום חולני נוסף של תרבות האינסטנט, שלאו דווקא שייכת רק לכלוב.
לפני 14 שנים
dr jekyll and MASTER hyde{♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦} - צורך צורך...
אבל בצורה הזו איזו צורה יש לזה?
זה לא ממלא את אותו צורך כי זה לא אמיתי בכלל. הכל מזוייף. fake, fake, fake.
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י