בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני שלושה שבועות. יום ראשון, 7 ביוני 2026 בשעה 13:27

אני פשוט כל הזמן עצובה

וכל הזמן בא לי לבכות

ואין וייד אז חייבת להרגיש 

ושיגיע כבר יום רביעי ויחזור הוייד

כל היום עצובה

אפילו כשמבחוץ אני צוחקת

היום 

לפני חודשיים. יום שישי, 1 במאי 2026 בשעה 15:59

אכזבה מבאסת מהיומיומי

לא מתייאשת

אין צורך לקרוא את הבלוג הקודם 😊

לפני חודשיים. יום ראשון, 26 באפריל 2026 בשעה 16:38

מי שמכיר אותי כאן בטוח שמע אותי אומרת לפחות פעם אחת בשיחה ביננו, שהשביעי לאוקטובר סגר אצלי את עולם הבדסמ, הפעמים היחידות שעסקתי בשליטה היו באופן וירטואלי ואך ורק עם חיילים ומילואימניקים בשירות פעיל וגם זה הלך ופסק ככל שהמלחמה התקדמה ויכולת ההכלה שלי הלכה וקטנה.

 

בערב יום העצמאות האחרון כל זה השתנה.

היה לי דייט ראשון בווצאפ עם גבר מדהים וסקסי שהכרתי באופן ונילי לחלוטין, אני ישבתי בסלון ביתי על כיסא נדנדה ממקרמה עם כוס ג׳יין טוניק והוא ישב מהצד השני של המסך בעודי מתנדנדת להנאתי ומשוחחת איתו. אני התנדנדתי והוא שתה את דברי. ונילי נכון אבל מסמן בלי לדעת כל וי שאי פעם חיפשתי בנשלט. לא יכולה לומר במאה אחוז מי צד את מי באותו הערב. למטרת הפוסט הזה אני אתייחס למועמד הזה בשם 'היוםיומי'. איתו דרך אגב הספקתי מאז לדבר הרבה וגם להפגש לדייט מושלם בעולם האמיתי שגם במהלכו הוא המשיך לסמן וי בכל פניה... עוד נחזור אליו.

מדלגים לסופשבוע הזה שעבר תוך שיחת טלפון אחת בשעה 11 בשישי בבוקר מיום של סידורי בית וטיפול בילדות לקראת שבת למסיבת קרחנה מטורפת בערבה עם אחותי וחבורה ענקית של חברים שלה כשאני, לא ברור איך יצא ככה, אורחת הכבוד שאחותי לא מפסיקה לדבר עליה וכולם רוצים לפגוש. בקיצור, המארח הראשי שמעכשיו אני מספרת לכם שאני קוראת לו 'ההרפתקה', הוא ואני מכירים עוד מהרבה לפני כשהם היו סטודנטים לתואר ראשון והנשמה שלו היא הדבר הכי סקסי בתוך גוף נדיר והוא לא משתמש בדאודורנט כי הוא מאמין בריח הטבעי של הגוף ואני חייבת להגיד ששמתי לב בסופש הזה כמה הוא צודק, בטח כבר הבנתם שנוצר רגע של קליק שהתחיל בסשן של ליטופים ארוכים על אמדי ונגמר במשקפי שמש מתנה שהוא הסליק בתיק שלי כשהם ארזו את הקנטה המושלמת שלנו. כמובן שהרמתי את הכפפה ויש לנו כבר דייט אקראי עם תירוץ סופר הגיוני ותמים לעוד כמה שבועות לדרינק כשאני אהיה בסביבה.

אז אחד היומיומי ואחד הרפתקאה. דרך אגב, אחותי מרשה, למי שדואג.

היומיומי נדיר. כל המסיבה, 12 שעות של ריקוד כמעט בלתי פוסק חשבתי עליו ועלינו. סביבי מלא אנשים סופר יפים ואני רק רוצה את הריח שלו עלי. רוקדת את החיים. רוקדת ומפנטזת. 

והמסיבה, כבר אמרתי מלא אנשים יפים אבל גם ממש מכילים ומכבדים. ואני ממש אוהבת לרקוד בעיניים עצומות בספייס שלי ומידי פעם לפקוח עיניים לתת חיוכים ועוצמה של אושר למי שרוקד מסביבי לפעמים מנסים להתחיל ולפעמים סתם לספוג מהאנרגיה שאני מקרינה כשאני בקרחנה שלי. ואז מול העיניים שלי, אחד החמודים ממקודם החליף בגדים ועכשיו הוא עם מדים שחור לבן מלמלה של עוזרת בית דיייייי פשוט לא מבינה איך זה קרה ומודה שזה לא קרוב אפילו לקינק שלי עוזרות בית, הכוס שלי התחיל לטפטף באותו הרגע. ישר קיבל מחמאה. נפתח הסכר של מחסום הבדסמ. לא מאמינה שזה קרה.אולי משהו בטבעיות שהוא נשא את עצמו, אני מרגישה שחזרתי לחיים.

עכשיו אני בבית. כבר חמש שעות שאני מתכננת תוכנית זדונית שבסופה היומיומי יתגלה אחרי חינוך, בניית הרגלים והרבה כנות ואומץ כמישהו ששווה את מתן המאמץ האמון גם לא פחות אומץ מהצד שלי ואז להכניס לפעולה את התוכנית הזדונית שלי לערב אפי בלתי יתואר שמשלב משחק שלי יחד עם היומיומי וההרפתקאה. מה אומרים? Good things come to those who wait? יאללה קופצת למים.

 

לפני ארבעה חודשים. יום שבת, 14 בפברואר 2026 בשעה 15:32

לפנות אלי בצאט ולענות על שאלת הסקר היומית.

שאלת הסקר: האם יש לך אחים ואחיות ואיזה מספר אתה בסדר.

 

ממש מעניין למצוא: כמה וכמה נשלטים בכורים, מקום 2 מארבע, חמישי הכי קטן, בן יחיד וילדי סנדוויץ

בחזית המתחלפים יש לנו: ילד סנדוויץ חמוד ועוד אחד 5 מתוך 6

נמשיך??? נראה שברור שאין קורולציה :)

לפני כחצי שנה. יום חמישי, 23 באוקטובר 2025 בשעה 17:08

אני מקשה עליו כשהוא מסביר לי שהוא חולה על הגוף המאוד מלא שלי....

"זה בגלל הרגע הזה הוא מנסה להראות לי מהעיניים שלו, שאת שוכבת על הגב ערומה ואני שוקע לתוך שקע הצוואר שלך וכולך עוטפת את הפנים שלי ואני מריח אותך ואת כל היום שלך והלב שלי מרגיש ברטט של הלב שלך.

והשפתיים שלי מטיילת לבית השחי שלך ואני נושם אותך עמוק וכמעט בטוח שאני מריח ריח של הבושם היוקרתי שלך ששמור לימים מיוחדים במיוחד ואני מקווה בסתר ליבי ששמת אותו היום כי ידעת שישארו לי שאריות של ריח ואני אדע שזה כל מה שאני שווה וגם אז בקושי זה שאריות ובסתר ליבי אני מקווה שאת יודעת שאני חושב שגם השאריות שלך הם עולם ומלואו ואני ממשיך לטייל לאורך גופך ומלקק את הפטמות הגדולות שלך שנזקרות לעומתי וכולך רכה ומדושנת והגוף שלך מתנוענע בפינוק ואני מנשק את הבטן שלך ובכל מקום שאני נוגע יש רוך ויש נשיות וכיף לי לענג אותך.

ובין רגלייך אני לוקח עוד נשימה עמוקה וטיפות של ציפיה מנצנצות על תספורת שביקשת שבוע שעבר. ציפורניים רכות מלטפות רגליים מתפתלות וכל כולך תשוקה.... בבקשה בבקשה עכשיו שהבנת למה, בבקשההההה תשכבי על המיטה בבקשה מדהימה"

לפני שנה. יום ראשון, 13 באפריל 2025 בשעה 7:56

אין ויכוח על כך שמידע מועבר בין הדורות דרך הדנא. זה לא רק אצלך בני אדם אלא גם החיות.

 

ואין מי שיערער על כך שבעבר עברו של העם היהודי עברנו חוויה מהותית קולקטיבית רב דורית של הצלפות על גופי אבות אבותינו.

 

ואין ספק שנושא ההצלפות, הרעש, העוצמה, ההכלה מקובעת לי חזק בכל נים ונים בערב פסח.

 

אוהבת את החג הזה למרות האוכל התוקע.

 

נשיקות וחיבוקים לכל המכילים.

לפני שנתיים. יום רביעי, 16 באוקטובר 2024 בשעה 18:14

על תחילת חגיגות יומולדת 50 🎉✨🎈

ולמתנה קניתי לי ולבנות כרטיסי טיסה לחופשה ביוון בשבוע שמתחיל אחרי סוכות.

מי רוצה להתאמץ עבורי ולמצוא לי דברים מגניבים ומיוחדים שניתן לעשות באתונה והסביבה במרחק נסיעה עם רכב?

ההצעה הזוכה תזכה את המציע בשיחה ובפרס 😘

חג שמח והמתנה הכי טובה בעולם היא שהחטופים יחזרו לזרועות אהוביהם. 

לפני שנתיים. יום שלישי, 8 באוקטובר 2024 בשעה 19:57

היום קיבלתי ביקורת בעבודה. 

סוג של פגישה כזאת של פידבק שעושים קבוע אחת לשלושה חודשים והתחילה בכמה אינטליגנציה ומקצוענות אני מביאה והסתיימה בנוט מבאסת של נקודה לשיפור שנותנת בוקס לתוך האגו. 

וואלה כואב לו לאגו כשמחטיפים לו.

לדעת את נקודות האגו של מישהו זו אחריות רצינית. 

יאללה שכטה 🌹

לפני שנתיים. יום שישי, 26 ביולי 2024 בשעה 11:48
לפני שנתיים. יום שבת, 3 בפברואר 2024 בשעה 10:46

לפעמים הייתי רוצה לא להיות שולטת.

לא שבחיים הייתי נותנת למישהו לשלוט עלי, אבל גם לא שולטת. 

לפעמים הייתי רוצה להיות אישה רכה, פשרנית ולא דעתנית.

אחת כזאת שהגבולות שלה פלואידים.

מישהי כזאת שכשחוצים את הגבול המאוד ברור שהציבה היא מגיבה ברוך ובחיוך.

לפעמים הייתי רוצה לא להיות שולטת.

לפעמים זה מרגיש לי שזה היה הרבה יותר קל והרבה פחות כואב.

אבל זה לא המצב. אני שולטת. זה באופי שלי. זה טבוע בי. והיום אני גם משלמת על זה מחיר מאוד כואב.

כואב לי מאוד מאוד מאוד.

מזל שתמיד אפשר לבכות.

גם שולטות בוכות... נדמה לי...