לפני 4 שנים. 23 באוקטובר 2020 בשעה 17:56
ההשתלה הזאת בפה שהעזתי לעשות השבוע אחרי שנים רבות של צורך ופחד, אין לי ספק שהיא הגיעה בעקבות התהליך שאני עוברת כשולטת בהתהוות.
הצורך לחוות ולהבין כאב משמעותי על עצמי מבחירה -ללא הצורך בשולט שיכאיב לי (כי אין מצב), בעיקרו, כדי להיות שולטת פיזית טובה יותר ולהבין את ההשקעה וההקרבה של הצד שמולי.
הכאב מורכב מהמון שלבים ורבדים, כך הבנתי, בהתחלה החרדה והפחד וההתרגשות לקראת הטיפול
אחר כך הכאב העצום והמתגבר ככל שההרדמה (ברבים) מתפוגגת. כאב של כל הגוף, של המוח, של הנשמה עד כדי כך שאי אפשר לחשוב.
36 שעות וכמה כדורי אנטיביוטיקה אחר כך, הקלה, חוזרת לנשום ולאכול ונראה שהכל חלף..
ואז השלב האחרון, הגירוד הבלתי פוסק של ההחלמה שגורמת לי לטרפת חושים.
דײַייייייייייייייי