לפני 4 שנים. 25 באוקטובר 2020 בשעה 12:23
מפגש חדש טוב, בבית של גבר ונילי, מתחיל בדרך כלל בשיטוט ברחבי הבית, עדיף לבד אבל בדרך כלל מלווה בליווי והסברים של הבחור (כן, הבנתי לבד איפה פה השירותים ואיפה פה זה חדר השינה).
אחר כך הוא מתיישב על הספה ומזמין אותי לשבת.
אבל אני לא מתיישבת, תמיד אני עוד מסתובבת, אפילו אם זה רק בסלון ורק אחרי שהצורך סופק אני מתפנה לסיפוק צרכים אחרים.
תמיד חשבתי שזה נובע מפחד מראשוני או מהצורך להתרגל לסביבה החדשה ולהרגע.
היום אני תוהה לעצמי איך מסתובבת לה טורפת (כמו נמרה) שמגיעה לסביבה חדשה - היא מסתובבת ספק מטיילת בסביבתה החדשה, לומדת את הטריטוריה החדשה, את הפוטנציאל הגלום בכל נקודה, הסכנות שאולי יכולות להפתיע אותה, היתרונות שיש... טוב הבנתם...
אז עכשיו במבט לאחור אני מבינה שתמיד הייתי נמרה.
עפה על עצמי.
