שלחתי לו הודעה: תמצא לי חשמלאי מוסמך עם רישיון ותתאם איתו שיגיע אלי מחר בין 8:00-10:00 אני מורה לו. ואחר כך אני לא רוצה לשמוע ממך שבוע וגם אסור לך לגמור מרגע זה ועד להודעה חדשה. ביי.
בבוקר דפיקה בדלת ובפתח איש חביב נושק לשנות ה- 60 של חייו מחזיק בידו ארגז כלים גדול שמייד עושה לי נעים ורטוב שם למטה.
בחוץ חם ולח ואני מייד מזמינה אותו פנימה לסלון הממוזג שם כבר מחכה לו קנקן שתיה קרה ומגש פירות מפנק. על השולחן פרוסים צעצועים מיוחדים שיצרתי סוג של לבדי ומותירים אותו עם לסת שמוטה: שוט זנבות קצר שסביב כל זנב ליפפתי חוט מתכת דקיק, אטבים לפטמות עם כבל ארוך שמגיע עד לאן שרק ארצה, תחתון עור לגבר פתוח מאחור עם ניטים הפוכים שפיץ כלפי פנים, ויברטור מתכת כסוף עם שלט רחוק שקניתי מזמן בטיול בחול והצעצוע החדש והיפה שלי - פלאג מתכת זהוב.
ליד הכיבוד והצעצועים היו מונחים גם עשר שטרות של 200 שח.
אני במרפסת מעשנת שאכטה, אמרתי לו. אני רוצה שלכל האביזרים תהיה יכולת לחשמל. תצא באופן עצמאי כשתסיים. סגור? אמרתי ויצאתי למרפסת מתרגשת לקראת הבאות.
שעתיים אחרי הוא איש הנחמד עם הלסת השמוטה סגר מאחוריו את הדלת ואני חילצתי את עצמי מהשמלה והעקבים והתחלתי בלימודים.
שבוע שלם שיחקתי עם עצמי לומדת את הטוב הרע והמכוער של כל צעצוע, כמה זמן אפשר להחזיק, איפה זה נעים ואיפה בוכים ומה המחיר שעולהצעל מגע בכל נקודה. זה כל כך מרגש לבנות חוויה חדשה, הרפתקאה, מבחן של אומץ כנות והתמסרות.
שלחתי לו הודעה.
תגיע מחר בשעה הרגילה. מגולח. כולך. תשתה הרבה מים במהלך היום ואל תאכל כלום.
