אך לעתים קרובות אני תוהה אם יש לי משהו.
נרקיסיזם? ביפולאריות? אולי איזה סתם, קצת ספקטרום (נו תביאו קצת, מכפת לכם?)? אולי ptsd? פליז נו, שיהיה לי משהו! משהו מאובחן עליו אוכל לעבוד סימפטומלית ולא להחרד כל פעם שצריך לקחת קצת אחריות! (אין כאן אמירה צינית על אף אחת מהמחלות, אני לוקחת את הנושאים האלו בכובד ראש)
אחרי מספיק מטפלים שאומרים ש״תפסיקי להתבכיין״, ״אין לך כלום״ ו״קומי ותעשי כבר״ (לא נאמר ישירות, אינטרפרטציה אישית שלי), אני ממש מתבאסת. עדיין, איך יכול להיות שעם כל כך הרבה שכל ובכיינות קיומית, אין לי כלום?! זה בא בחבילה אחת:(
בכל מקרה, לא יכול להיות שזה רק ה״קשב וחתול״ ושאין לי על מה להפיל את הups and downs שלי.
המסקנה הסתומה והמתבקשת: אני סתם אישה הורמונלית ובכיינית עם קשיי ריכוז ורגישות גבוהה.
זאת תקופה טובה, הדברים נראים מאוד יציבים, לא פול גז בניוטרל, הכתיבה עוזרת לי להתייצב, למחוק, לנקות את הראש, להצליח להביע את עצמי בדייקנות. המחשבות שלי מסודרות יפה בטבלאות, ואם חשבתם שאי אפשר, אז אפשר, הטבלאות מאוד מבולגנות, ואני אוהבת כל כך את המקום הרציני שלי, אני כל כך מוצלחת כשאני רצינית. קצת הכוונה ואני פשוט טיימנג׳מנט צ׳מפ (ככה קצת, לאגו) או לפחות אהיה, ופשוט כיף לי להתכונן לשנת הלימודים הקרובה.
כןכן, אני הולכת ללמוד! קלינאות תקשורת.
מחפשת דירה בירושלים:)!
פנו בפרטי
