אני הרבה זמן תוהה לעצמי איך אני מתקדם במשבצת שהחלטתי. לשים את עצמי...אבל זה חלק מחקר האמת שלי שלא כל כך מוצא בה חמלה למרות שהכל מרגיש שחלק ממשהו קיים ובלתי נמנע..
לחשוף בתקשורת מה שאני רוצה לחוות
שליטה רכה ואמפתית, למקום הרך הזה לבוא לידי ביטוי, לבנות את הביטחון ותוך כדי עם דופק של תהליך הנאה שבונים יחד..ואולי רק אולי
אני שואל את עצמי עד כמה הדידות הסו השפיעה עליי שזה המפלט היחידי שלי מהטראומה,מהבעיות והצרות. מי תבין אותי ותרצה לקחת חלק במשהו שאני שעצמי לא בטוח בו וחיי איתו שזה משיכה לא ברורה לחזור למצב של תינוק אני שונא ואוהב את זה בו זמנית. כן יש לי פנטזיות ששאיששה דומיננטית מכרמחה אותי ללבוש טיטול ומחתלת אותי. על גבול ההחפצה
ויש לי צד אחר לגמרי שרוצה לקחת שליטה ולזיין את הצורה עם כל הניסיון העשיר שצברתי במגע..
מצב שבלול זזה מצב של תסכול
בקיצור בחיפוש אחר תשומת לב אמיתית למי שיש בכלל