כל כך חיכיתי לפגוש אותו,
אני מגיעה למקום ושותים כוס יין,
מתעדכנים ומדברים קצת,
ולרכב.
בנסיעה הביתה,
אני מקבלת שוקולד טעים שדדי קנה לי,
לא סתם אחד- עם קוקוס כמו שהוא יודע שאני אוהבת.
אחר כך הידיים שלו מטיילות לי על הרגליים ונכנסות מתחת לשמלה,
הוא משפשף את הכוס שלי מעל התחתונים ומודיע לי שאני מפשילה אותם ברמזור הבא.
אני מחורמנת מזה... כל כך אוהבת שהוא פוקד עלי! כשהוא נכנס לתפקיד הזה, מקום שבו הרצינות פתאום מופיעה בו, מקום שבו אני נעשת קטנה ברגע.
זה שעות עמוסות יחסית ויש לא מעט מכוניות צמודות, ניתן בקלות להשקיף עלינו.
אני בוסת ואני קצת מתביישת וחוששת להכתים את עצמי, את המושב, בנוסף חוששת שיראו אותי אבל לא יכולה שלא להתמסר להשען אחורה ולעצום עיניים.
פתאום הוא שולף מכשיר קטנטן ורוטט ומצמיד אותו אלי למשך שאר הנסיעה,
אני עפה על ההפתעות שלו, ממתק שוקולד לממתק רוטט, אני בפאקינג חנות ממתקים.
כל כך מחכה להגיע הביתה, מחכה שהוא יעשה בי כרצונו, מחכה שיחדור אלי אני לא יכולה לחכות...
ובבית עומדת פסוקה לבקשתו, עוד עם שמלה והיד שלו מפמפמת אותי תוך כדי שהוא בשיחת טלפון, אני נאנחת והוא מתעצבן, משתיק אותי, וזה רק מדליק אותי יותר.
אני משפריצה על הרצפה,
משפריצה באותו המקום שבו הוא השאיר אותי צמודה אליה בפעם אחרונה שהיה.
