הסוד הקטן שלנו

אם יש זמן מושלם לשבות את ליבי זה כשאני נזקקת לעזרה, וספציפית כשאני חולה.

אני נכנסת למערבולת של רחמים עצמאים, חרדה, בדידות וזכרונות רעים על זה שלא טיפלו בי.

את הפרוד שלי סימנתי עם לב ענק באחד מהדייטים הראשונים שלנו,

כשהוא התעורר מוקדם הלך לקנות מחבת ומצרכים והכין לי בהפתעה, בביתי, ארוחת בוקר.

*אגב זאת הייתה טעות כי מסתבר שזה היה כל כך לא אופייני לו בשום צורה, הוא לא יקנה מחבת גם אם לא יהיה לו איך לבשל ואחרי שעברנו לגור יחד הוא הפסיק לבשל בכלל גם כשביקשתי.

היום אני חולה,

אז דדי בא אלי-

אפילו שהיה לו יום ארוך ומתיש,

אפילו שזה רק לשעה (כי הילדה אצלי)

והוא מביא לי ספר מתנה, לא רנדומלי- אחד כזה שיודע שיעניין אותי,

בנוסף הביא לי מנת אורז עם קארי שאני אוהבת שיהיה לי למחר (וטוב שכך כי אני מורעבת וחסרת כח),

עשה לי תה וחיבק אותי. 

היה לי ממש קשה לשחרר אותו...

יש לי גבר שמפנק אותי ודואג לי.

אני מרגישה את זה יום ביומו,

אני מרגישה ושומעת את האהבה שלו, בשירים, במעשים ובשיח עימו.

ממיס אותי ונכנס לי ללב כל פעם עוד צעד.

אני מתאהבת וזה מרגיש כל כך טוב!

LKL💞