הסוד הקטן שלנו

אחרי כמעט שלוש שנים יחד,

שברת לי את הלב בפעם האחרונה.

לא נשבר לי הלב מאז שהייתי נערה,

הכאב הזה סוחף,

בגלים של הגעגוע אני נשברת וצוללת.

איבדתי את החבר הכי טוב שלי והעולם כאילו כלום מסתובב,

אין עוד בוקר טוב, לילה טוב וכל החיים הטובים האלה שעשינו באמצע.

האיש שלי, החבר שלי, הנשלט שלי, הדדי שלי,

האהבה שלי.

אני לא כועסת,

אני אוהבת אותך,

הלוואי והיית אוהב אותי ככה חזרה,

הייתי מוכנה להיות שלך עד הסוף,

בדרכי הלפעמים עקומה או לא נכונה,

ברור לי שאני רחוקה מלהיות מושלמת.

הלוואי והיית נותן לי להכנס לחדר הזה שאתה לא נותן לאף אחד ולשום דבר.

הקולר הכלובי שלנו ירד,

עוד צעד רחוק יותר,

אמיתי יותר,

הסוף.