יצאתי מהדייט הראשון בתעופה גבוה, מידי.
הוא טס, פעמיים, ברצף, לא היה זמין במיוחד.
אני לאט לאט נחתתי, התרחקתי, התבאסתי.
הוא חזר וחטף קורונה, עוד שבוע עבר.
מפה לשם דחינו שוב ושוב.
היום הייתה לי שעה וחצי, פיתיתי אותו להגיע,
שלחתי לו תמונה שלי בתחתונים קוראת לו לבוא לכרבל אותי.
זה היה ברור שהוא יבוא ויזיין אותי,
פעם ראשונה היינו בפומבי, בלי חדירות,
אחרי זה היה לנו ווייס סקטסטינג ואף וידאיו סקס.
גאד כמה אפשר לייחל למגע, נטרפנו.
תמימה שכמותי פתחתי בירה,
אממה תוך חמש דקות כבר הייתי עירומה כשהוא יורד לי.
גאד, אני מרגישה הקלה לראות את הזין שלו, לחוש אותו, הוא מפתיע אותי לטובה, דיי מושלם למען האמת.
זה מצחיק ומתגמל במיוחד המפגשים עם אנשים כל כך קינקים ממקום ונילי.
הבנאדם אנס לי את הפה, הוא סוטה בקטע מחרמן כמו שייחלתי לעצמי.
הוא נדלק מהריר הסמיך שלי שנמרח על הפנים,
הוא תופס לי את השיער מרתק את הפנים שלי איך שנח לו, אומר לי מה לעשות.
אנחנו מזדיינים ובוהים בעיניים אחד של השני בלי להזיז מבט, זה כל כך חשוף ומחרמן ושמור לרגעים מיוחדים שאני לא מבינה איך זה קורה עם בחור שאני אפילו לא בטוחה שיודע את שמי האמיתי.
זה קצת מוזר לי, הקצב המסחרר, הזרות שמעורבבת באינטימיות, הגוף הזר הזה לידי שנראה לי שנרדם לרגע, שלא מחבק אותי אותו הדבר.
הכל קצת מוזר לי.
הוא מתאפס ומגמיר אותי בצורה מוזרה ומופלאה מהדגדגן, לא מרפה ממנו בנגיעות עדינות ואני מתפתלת ובועטת בו והוא לא מפסיק וזה כל כך טוב ובא לי להתפוצץ כמו איזה מטען אבל אני גם לא מצליחה.
זהו, אני צריכה ללכת, יאללה לך הביתה שיימלס.
מה קרה פה עכשיו לעזעל, זה לא היה כירבול.
