הסוד הקטן שלנו

הרשתי לעצמי להפגש אינטנסיבית עם האקס במסגרת המלחמה,

לא באנו לפה לסבול ומלחמות לא מכבות לי את הליבידו.

גם ככה הוא מתוק וחתיך בצורה מפגרת ויש לו זין שאני אוהבת יותר מכל אישיות אחרת.

ועכשיו חוזרים לשגרה? איכשהו זה יקרה כנראה. 

אני מרגישה שזה שוב ושוב להפרד ולהתרחק ולכאוב ועדיין הייתי בוחרת בזה.

אבל יש ריק שהכפיל את עצמו עכשיו.

יש בדידות עמוקה יותר.

הרבה חלקים בי לא רוצים (וגם לא מאמינים) שזה באמת מסתיים, זאת האמת.

אני לא רוצה כרגע שום וורסיה של החיים שלי, אני רוצה להתגבר על הכל. על כולם. להפסיק לכאוב ולהתגעגע ולהתבלבל.

הייתה לי שלווה לרגע בלבד שלי וזה היה כל כך זמני.

חזלש.