ירושלים של זהב

אז אני יכול להוריד את התחתון?

לא.

(היה כיף)

אז אני הולכת לאורדורה במוצש 16.11 ואני מחפשת נשלט למסיבה וגם טרמפ. קיצר דברו איתי אם אתם מעוניינים, יש עדיפות לאנשים שאני כבר מכירה ומחבבת:)

ברצינות אם יש רופא נניח אורתופדיה או משהו שקשור לפרקים אז תכתבו לי בבקשה תודה רבה שבת שלום 

סבתא שלי בטיפול נמרץ עכשיו. היא בת 95 ובחודש האחרון המצב הבריאותי שלה התדרדר. מאז שסיפרתי לה שאני חולה בדיכאון היא מסיימת כל שיחה בינינו עם המשפט ששמתי בכותרת. היא גם תמיד שואלת אם אני מקפידה לקחת את התרופות שלי. הפעם האחרונה שראיתי אותה הייתה ביום שישי לפני יום כיפור. זאת הייתה פעם ראשונה שראיתי אותה מאז שחזרתי לארץ והיה מפגש טוב. היא כל כך חדה. שמה לב להכל. היא ראתה את הקעקוע החדש שעשיתי והתעצבנה כי אני הורסת את הגוף שלי. 

סבתוש אני אוהבת אותך ❤️ 

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=128934&postid=1090664

פוסט מפורט יותר יגיע מתישהו 

זה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור ❤️

ציירתי עכשיו משהו ביומן שלי ובאופן טבעי חתמתי את השם שלי בתחתית הציור. רק כשחתמתי פתאום הסתכלתי מה התאריך וקלטתי שעברו קצת יותר מארבע שנים מאז שהשתחררתי מסוטריה. בפרופיל שלי כאן יש מילים שמישהי כתבה לי כשיצאתי משם. 

בשבועיים האחרונים לפני שיצאתי ציירתי על קיר. זה לקח הרבה זמן והרבה השקעה. תאריך השחרור שלי היה ביום ראשון ערב יום כיפור. ביום שישי סיימתי את הציור והתחלתי לעבור עליו עם לכה שקופה כי הקיר היה בחוץ ורציתי שהציור ישרוד את פגעי הזמן. לאורך כל יום שישי המלווים שאלו אותי מתי אני אחתום בתחתית הציור ופשוט לא הייתי מסוגלת לחתום. קצת לפני ששבת נכנסה באה אליי אחת המלוות ואמרה לי שהיא חוזרת אחרי שבת והיא תשמח לראות שיש חתימה. פשוט לקחתי טוש שחור וחתמתי. הכתב שלי קצת גדול אבל לא משהו דרמטי. ביום שבת עמדתי ועברתי לאט לאט על כל הציור עם הלכה. באה מישהי סכיזופרנית נרקסיסטית והעירה על החתימה ונהיה הריב הכי גדול שהיה לי בחיים. זה סיפור לפעם אחרת.

קיצר, יש לי מקום בעולם.

❤️

יעל

(קודם כל תקשיבו ליצירת האומנות בלינק ששמתי פה, זה גם הסיבה לפוסט הזה)

אז ככה, חשבתי על זה שמדובר בבאנגר רציני. ואז חשבתי על זה שכשסינואר ימות במהרה בימינו אמן השמחה תהיה יותר גדולה נראה לי אז אולי יצא משהו יותר מטורף. ואז חשבתי על זה שנסראללה מתגלגל על הלשון יותר טוב מסינואר.

זהו עד כאן ההצצה לטרלול שקורה אצלי בראש 

שנה טובה ומתוקה חמודים ❤️ 

תכונה מרגיזה מאוד. קטלב תמיד היה מדייק במילים שלו, גם כשזה היה הכי לא קשור בעולם. אחת המחמאות שלו אליי היו שאני בת אנוש מוצלחת למדי. בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה ממני. 

קיבלתי ספר חדש על אובדנות והחלמה וכמובן שהפרק הראשון היה על מכתבי התאבדות. לקח לי חצי פרק אבל הבנתי למה אני בוכה. קטלב השאיר מכתב התאבדות אחריו. מדי פעם אני נכנסת לפרופיל שלו בפייסבוק, קוראת את הפוסט האחרון שלו ונותנת לעצמי להבין קצת עד כמה העולם איבד בן אנוש מוצלח למדי. 

אני מצטערת שלא הייתי יכולה לתת לך את מה שהיית צריך. לא העזתי ללכת לשבעה או להלוויה. נפרדתי ממך יומיים אחרי שהיה לך התקף אובדני חריף. הייתי בעבודה בזמן שכתבת לי שאתה הגעת למסקנה שנגמרו לך האופציות בחיים ולכן אתה תתאבד. ידעתי שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לשכנע אותך שלא חשבת על כל האופציות אבל הצלחתי לבקש ממך לא לעשות את זה באותו יום. 

לא הייתי מסוגלת לעבוד באותו יום ועשיתי משהו שבחיים לא עשיתי עד אז ומאז - הברזתי מהעבודה. בהחלטה ספונטנית הלכתי למשחק של הפועל. היה משחק חוץ בהרצליה בסדרת רבע גמר, לדעתי זה היה משחק מספר 2. היה סיפור של להשיג כרטיסים לפני המשחק כי האולם בהרצליה קטן מדי. בדרך למשחק התחלתי להפעיל את החברים שלי והשגתי את הכרטיס כשכבר הייתי ברכבת. נכנסתי למשחק קצת אחרי שהוא התחיל. היינו בפיגור 1:0 בסדרה וידענו שאם אנחנו מפסידים פה זה יפתח כדור שלג שאנחנו לא מעוניינים בו. 

ניצחנו את המשחק ואת כל הסדרה. בחצי נפגשנו עם הפועל תל אביב וזה היה מביך. 31 הפרש בבית. מזל שהפסדנו בדרייב אין כי לעוף בבית זה באסה. 

קטלב, סליחה. סליחה שיומיים אחרי אותו יום ראשון נפרדתי ממך. סליחה שאני עדיין חושבת שזאת הייתה ההחלטה הנכונה בשבילי. אני מקווה שהסבל שלך ברגעים האחרונים לא היה גדול. אני לא יודעת איך בחרת להתאבד והאמת היא שלא ביררתי. 

אתה היית חכם מדי לעולם הזה. זאת האמת. למדתי עכשיו בקורס מבוא לבודהיזם את התיאוריה שלהם למקור של הסבל האנושי והם אמרו במילים שלהם מה שאתה תמיד אמרת. הלוואי והיית מצליח להתגבר על המחלה הרעה הזאת. הזיכרון שתמיד קופץ לי כשאני חושבת עליך הוא היום שבילינו ביחד ואמרתי מתישהו במהלך היום שאני אעשה לך סשן מומיפיקציה בערב. ניסית להישאר מנומס אבל דאגת להזכיר לי כל כמה זמן שאני רוצה לעשות לך מומיפיקציה. 

האמת שאני חושבת שהיו לך מלא דברים להגיד על הפוסטים שפישוטו מעלה עכשיו. תמיד אמרת שאתה שולט מלמטה. רק בחודשים האחרונים אני חושבת שהתחלתי להבין מה ניסית להגיד בזה. שליטה מלמטה זה להפעיל מניפולציות על הדומיננטי.ת שיעשו מה שאני רוצה שיקרה. אתה אף פעם לא הפעלת מניפולציות. השיחות איתך לא היו דבר פשוט ושטחי. למדתי משהו בכל פעם שדיברנו. 

זה מצחיק להגיד לך שאני מתגעגעת אליך כי נפרדנו חמישה חודשים לפני שנפרדת מהעולם הקר והאכזר הזה. אבל גם בשבוע הראשון אחרי הפרידה נכנסתי לבלוג שלך כדי לראות שאתה יחסית בסדר. הפסקתי לעקוב באטרף אחרי שראיתי שאתה נפגש עם נשים אחרות. 

אני יושבת בהודו וצופה אל האגם ומקווה שיש עולם הבא. לא הסכמנו על יותר מדי דברים אבל על זה שלא חשבנו שאין עולם הבא לא היה דיון. 

הלוואי והיית יודע כמה מקום יש לך בלב שלי. 

סליחה 

❤️