לפני חודש. 24 בנובמבר 2024 בשעה 18:48
סישנתי היום בפעם הראשונה בבית שלי. היה סשן מאוד חשוב ומדויק מבחינתי. ועכשיו אני אתן את הבמה למילים שלו:
********
בסוף שאלתי את עצמי כמה אני מרגיש נשלט והתשובה הייתה - מאד. מאד נשלט. נשלט וצייתן. לא צריך להתאמץ "לאפס" אותי. אומרת ואני מציית. לא צריכה להפעיל כוח, כי אני שם. שם צייתן ונשלט.
הנסיעה לבירה הייתה קרה. אולי ראשיתו של הסשן. גשם, רוחות ואספלט מבריק מרטיבות.
כשנכנסתי, נתבקשתי להדיח כלים. עשיתי את זה בהנאה. לא רציתי לשבור צלחות או כוסות, ודאגתי לעשות הכל בעדינות.
בראש הרגשתי כמה אני נשלט.
מאוחר יותר הייתי צריך, לבקשתה, להסיר את פרטי הכביסה מהמתקן, להעלות אותם למעלה, לקפל אותם ולהניח אותם בצורה מאורגנת בארון.
על המיטה היו מונחים קיין ומחבט. הם היו נראים "מסוכנים" אבל הסתכלתי עליהם כמה הם עשויים להכניע אותי. גירה אותי להסתכל עליהם.
כשיעל עלתה, היא ביקשה ממני להסיר הכל (חוץ מתחתונים). אהבתי להתפשט. התרגשתי. אני ראוי לה.
שכבתי על המיטה בעמידת שש. רגליים פשוקות, ידיים על המיטה, גב קעור ובטח מהתחתונים בלטה החבילה.
בין הכאבה להכאבה היה גם דגדוג. לא ידעתי כמה זה מצמית אותי. אני רגיש לאללה.
דקות ארוכות ספגתי בעדינות (בטח זה כאב למתחילים), אבל היה כייף.
אחרי זה ישבנו לשוחח. אני רק עם תחתונים, חש חשוף ושלה, והיא לבושה ומחייכת.
זו הייתה תחושה של כוח.
תוך כדי השיחה יעל החליטה לבדוק את סימני ההכאבה על הטוסיק. היא הפשילה לי את התחתונים ובדקה.
נו, לה מותר לעשות הכל....
סיימתי בנשיקה על כף היד.
אהבתי כל שניה.
היה מנטאלי, כואב, מרגש ומחרמן.
****
היה נהדר, אני מחכה לסשנים הבאים שיהיו.
אור ואהבה ❤️
יעל
