אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ירושלים של זהב

חיפוש של סקס משמעות לחיים וגמירות. לא בהכרח בסדר הזה
לפני 5 ימים. 11 באפריל 2024 בשעה 22:18

אזהרת טריגר cnc בגדול וזה

 

 

****************

 

הוא מתעורר ונפלטת לו אנחה עמוקה. הוא מנסה לשלוח יד ולהוריד את השק שמכסה לו את הראש ומגלה שהוא לא מסוגל. ידעתי שהאזיקונים יהיו רעיון טוב. הוא מתפתל קצת על הכיסא בזמן שאני יושבת מולו ומעבירה את היד שלי על קיין הבמבוק. מתישהו נמאס לי אז אני נותנת מכה מהירה על כרית כף היד. הנשיפה המופתעת שלו מחרמנת אותי. אני נעמדת מאחוריו ומצמידה את הפה שלי לאוזן שלו. 

"שלום מתוקי"

"כוסאמאשלך מתוקי כדאי שתשחררי אותי מהר מאוד או שתתחרטי על זה"

אני צוחקת צחוק מהיר בזמן שאני נועצת ציפורניים בשכמה בצד ימין שלו. הוא מנסה להתקדם קדימה בכיסא אבל הוא לא מסוגל. אני מסמנת לאחד הגימפים שעומד בפינה להתקדם. הוא נעמד מול הכיסא וממתין.

"תוריד לו את השק בבקשה"

הגימפ מוריד את השק ורצף קללות של נהג משאית יוצא מהפה של הקורבן החמוד שלי. אני מסמנת לגימפ ללכת ונעמדת מול הכיסא. הוא משתתק מההלם ואני מנצלת את ההזדמנות.

"אני רואה שלא הבנת לאיפה הגעת אז נתחיל מההתחלה. הכלל הראשון הוא שלא מקללים."

"יא בת זונה מי את יא מזדיינת אוכלת בתח-"

"בינתיים מי שאוכל בתחת זה אתה."

הוא משתתק ואני רואה את ההבנה מתפשטת על הפרצוף שלו. אני מסמנת לגימפ השני והוא מביא לי את השלט והולך. הקורבן נד בראשו באימה בזמן שאני מנפנפת את השלט מולו. 

"שנייה תקשיבי את לא באמת חייבת לעשות את זה את יכולה לתת לי ללכת אני מבטיח שאני לא אגיד כלום לאף-"

אני לא נותנת לו לסיים את המשפט ולוחצת על השלט. אני מתחילה ברטט נמוך יחסית. הוא חושק שפתיים אבל אני רואה את השבירה מתקרבת. אני מעלה לאט לאט את העוצמה של הפלאג ומחליפה תוכניות. הזין שלו מתחיל לעמוד ואני מגחכת בקול.

"חשבתי אתה גבר גבר ובסוף אתה גומר מהתחת אה?"

הוא נוהם אבל יש לו דמעה בזווית העין. אני מתכופפת קדימה ומנגבת לו את הדמעה.

"די בבקשה די אני לא מסוגל יותר"

"די מה?"

"די בבקשה תפסיקי"

"להפסיק את מה? תדבר ברור"

הוא מתנשף בכבדות והזין שלו עומד חזק.

"תפסי.. תפסי.. תפסיקי בבקשה את הרטט הזה אני מתחנן"

אני נשענת קדימה ולוחשת לו באוזן:

"אני אפסיק רק כשתגמור"

אני קוראת לשני הגימפים ומסמנת להם לאונן לקורבן.

בזמן שהם מתעסקים עם הזין, הביצים והפטמות אני משחקת עם השלט.

הוא בוכה בשקט אבל הדמעות זולגות מעיניו בלי הפסקה בזמן שהוא גומר בפה של אחד הגימפים.

לפני שבוע. 7 באפריל 2024 בשעה 12:08

אזהרת טריגר חטיפה, אונס ובאופן כללי אלימות מינית קשה. בבקשה אל תקראו את זה אם אתם חושבים שזה יטרגר אתכם בסדר? אני שמה מלא אנטרים בכוונה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

************************

 

אין לי כוח

זאת המחשבה שמלווה אותי בשעות שעוברות עליי. אחרי שבימים האחרונים הפשיטו אותי מכל דבר שהופך אותי לאנושית סוף סוף אני לבד במרתף. אני מנסה לחשוב מה קרה לי אבל האירועים מעורבבים ומטושטשים לי. אני עכשיו נקייה מבחוץ אבל מרגישה כל כך מחוללת מבפנים. אני מתגעגעת לבגדים. אני גם מתגעגעת ללאכול אוכל עם סכום. אני מנסה להתיישב אבל קשרו אותי בתנוחה בעייתית הפעם. שמו לי זוג אזיקים ליד ורגל שמאל ואת האזיקים חיברו לקיר. גם השרשרת של הקיר הרבה יותר קצרה הפעם. אין הרבה מרווח לתמרן. אני משקיעה מאמצים במשך כמה דקות ובסוף מצליחה לעבור לתנוחה שמזכירה ישיבה איכשהו. אני מתנשפת אחרי המאמץ אבל קצת מרוצה מעצמי. את השמחה על התנוחה החדשה קוטעים צעדים במדרגות. אני מתכווצת לתוך עצמי בזמן שהדלת נפתחת. 

"בוקר טוב ליפהפייה הנרדמת"

אני מחליטה שלא לענות. שיילך קיבינימאט.

"נראה לי שלא שמעת אותי, אמרתי בוקר טוב"

אני מרימה אליו את המבט ומקווה שהוא רואה עד כמה שאני מתעבת אותו. הוא מחייך חיוך ממש גדול, גדול מדי.

"תהיתי לעצמי מתי יתחיל המרד, קצת מאוחר ממה שחשבתי"

אני יורקת לרצפה ולא עונה לו. הוא מתכופף אליי נותן לי סטירה מצלצלת.

"אז ככה אנחנו משחקים היום? אין בעיה נסיכה"

אני יורקת עוד פעם. הפעם היריקה נוחתת על הנעל שלו. התגובה לא מאחרת לבוא והפרצוף שלי עושה הכירות קרובה מדי עם הנעל שלו. 

"אחחחח זונה קטנה, הולך להיות לי כל כך כיף היום"

הוא ממשיך למרוח את הלחי שלי על הנעל שלו. אחרי כמה זמן הוא סותם לי את האף אז אני פותחת את הפה. הוא מנצל את ההזדמנות ודוחף לשם את הנעל.

"תנקי אותה טוב טוב זונה"

אני מנסה לברוח עם הראש שלי לאחור אבל הוא תפס לי את השיער חזק. סעומו. אני מנסה לברוח יותר חזק ובתגובה הוא מושך לי בשיער עוד יותר חזק. אני שומעת מישהי צורחת ורק אחרי כמה שניות אני מבינה שזאת אני. הוא מחזיק לי את הראש ומתחיל לתת לי סטירות בקצב. אני נכנעת ומוציאה את הלשון. הגיחוך שלו כל כך מורגש. הוא מעביר לי הלשון הלוך חזור על הנעל המטונפת שלו. איכס. 

אני מנסה להחזיק את זה בפנים אבל אני לא מצליחה ומקיאה לו על הנעל. הוא דוחף אותי אחורה ולכמה דקות ארוכות שהרגישו כמו נצח השתררה דממה. בזמן שאני משתבללת בתוכי אני שומעת אותו מהמהם.

"מה נעשה איתך אה?"

אני ממשיכה להשתבלל ולקוות שיימאס לו. אני שומעת רעש של מים מברז וצעדים לכיווני. את ההפסקה המפתיעה שקיבלתי קוטע רצף אכזרי של בעיטות שמכוונות היטב לבטן שלי. אני מנסה לחזור לנשום בזמן שהוא משחרר אותי מהאזיקים. הוא זורק אותי לאמצע החדר ומחזיק את פרקי כף היד שלי ככה שאני על הגב עם ידיים פרושות לצדדים. אני אוזרת אומץ ויורקת לו בפרצוף. הוא בתגובה מטיח את הברך שלו בכוס שלי. זה כואב ואני מתחילה לראות כוכבים בקצה שדה הראייה שלי. 

הוא נעמד וממשיך לבעוט בכל איזור שמתחשק לו. אם זה בבטן, בצלעות או בכוס. אני מתחילה לייבב ונראה לי שזה גרם לו להרביץ חזק יותר. 

לאט לאט הכתמים השחורים משתלטים על שדה הראייה והכל נהיה שחור.

לפני שבועיים. 29 במרץ 2024 בשעה 18:52

כשלבעלים יש צעצוע זה מאוד ברור מה המקום של הצעצוע. הצעצוע תפקידו לשעשע את הבעלים. גם לזונה יש מקום מאוד ברור. המקום של הזונה הוא ליד הרגליים של הבעלים. השאלה המעניינת היא מה קורה כשזאת זונת צעצוע. אני באופן אישי חושבת שהמקום של זונת צעצוע זה להיות נגישה לכל מי שהבעלים רוצה שהיא תהיה נגישה אליו. נגיד כמו בסרט סיפורה של או בקטע שהיא עוברת את האילוף? אז כל הנשים שם לובשות איזה שמלה מוזרה ככה שכל האיברים החשובים נמצאים בהישג יד. אז לזונה אין צורך בתחתונים למשל. או בחולצה. 

תכלס זונה ראויה לשמה לפעמים תהיה לבושה אלגנטי ולא סתם בעירום. לבוש גם משפיע על המקום. אנשים מתלבשים לפי המקום שהם הולכים אליו. 

אז מה המקום הראוי לזונה שהיא גם צעצוע? קודם כל זה יהיה על הברכיים, רצוי בתנוחת נאדו. אם זה יהיה במסגרת פליי שהבעלים מארגן אז המקום יהיה בכניסה, שיהיה לאורחים משהו יפה לשטוף בו את העיניים. 

ובכלל אולי זה לא משנה. המקום הראוי לזונה הוא המקום שהבעלים שלה מחליט שראוי בשבילה. נגיד כרגע המקום הראוי בשבילי הוא בחדר השינה שלי על הברכיים עם פלאג. 

לפני שבועיים. 29 במרץ 2024 בשעה 12:27

לא יודעת למה אבל אני כל כך קלישאתית לאחרונה. בכל מקרה באתי להניח את הדבר הזה וללכת.

לפני 3 שבועות. 25 במרץ 2024 בשעה 20:26

אני חושבת שאחד מהפטישים הגדולים שלי זה החפצה. האמת היא שגם כשהייתי שולטת עחזריט זה היה פטיש גדול שלי.

 

לכבוד העובדה שהלן ואני מציינים שנה בדינמיקה הלן החליטה לעשות לי סשן מיוחד. ההוראות לפני שהגעתי היו מאוד ברורות. להגיע, לפתוח עם המפתח, להתפשט בסלון ולהגיע לחדר עם כיסוי עיניים ובלי מכשירי שמיעה. חוץ מהחלק של כיסוי העיניים והשמיעה זה התחלה די רגילה של סשן אצלנו. 

נכנסתי וישר ירדתי על הברכיים לתנוחת נאדו. במחשבה לאחור זה נחמד ההתנייה שקיבלתי שכשאני בסשן המקום שלי הוא על הברכיים. בדרך כלל הלן מדבר בסשן אבל הפעם הוא לא הוציא מילה מהפה לכל אורך הסשן. לא היו הרבה אקטים, כל אקט שהיה היה לאורך זמן. נגיד כשהלן הצמידה לי ויברטור לדגדגן עם מסקינטייפ זה היה כל כך לוהט. התחושה שאני פשוט בובה שממש לא מעניין אף אחד מה הרצונות שלי שחרר אצלי משהו. 

אני חושבת הרבה בזמן האחרון על המקום שלי בתור נשלטת. הסיבה שאני מסוגלת לתת את השליטה היא אך ורק כי אני מרגישה בטוחה בכל המובנים. ביטחון ויציבות זה כל כך חשוב. נכון, יש לי גם אחריות להגיד ולתקשר את המקום שלי אבל היכולת לספר את הדברים שטיפה מתביישים בהם (או הרבה מתביישים בהם) תלויה בתחושת הביטחון. בדסמ זה כל כך מסוכן. המקום החשוף והפגיע לא מוריד סיכונים. 

אור ואהבה ❤️

לפני חודש. 27 בפברואר 2024 בשעה 20:02

צעצוע טוב יישאר איפה שהבעלים שלו השאיר אותו.

צעצוע טוב ישמור על עצמו בכל המובנים.

צעצוע טוב יבקש רשות לגעת בעצמו.

צעצוע טוב יגיד אם יש בעיה.

צעצוע טוב ידאג להיות זמין לשימוש.

אני צעצוע טוב, בדרך כלל. אני יודעת שאני משתדלת, לפעמים זה מספיק.

לפני חודש. 22 בפברואר 2024 בשעה 18:51

יש לי כל כך הרבה. הייתי עכשיו באחר הצהריים אצל אחי הקטן. הוא טיפל בתינוקת שלו ודיברנו קצת על החוויה שלו בתוך עזה. זכיתי במשפחה אוהבת. אני צריכה לזכור כמה יש לי יותר. 

❤️

אור ואהבה 

לפני חודש. 20 בפברואר 2024 בשעה 22:49

בחודש האחרון התחלתי סדנת משחק. היום היה שיעור תנועה ובמסגרת התרגילים שהיו לעשות היינו צריכים לחקור את התנועה של יסוד האדמה. כשאני חושבת על אדמה אני חושבת על יציבות ועל הפוריות שהאדמה יכולה לתת. זה די אבא שלי. הוא היה יציב וחזק ונתן לי כל כך הרבה בלי שבכלל הבנתי מה אני מקבלת. הלוואי והייתי יודעת מה יש לי בידיים לפני שאיבדתי את זה. בשנים האחרונות מאז שהוא נפטר די נהייתי הקרקע של עצמי. אני כל כך מתגעגעת אליו שזה כואב לי בלב. אבוש אני אוהבת אותך ❤️

לפני חודשיים. 14 בפברואר 2024 בשעה 20:55

וזה בכלל לא בגלל סשן זה כי אני חולה:(

לפני חודשיים. 12 בפברואר 2024 בשעה 14:59

תמיד כשאחותי הגדולה רוצה לתאר איך הניקיון שלה מושלם היא אומרת שאפשר ללקק את הרצפה. אז אפשר ללקק את הרצפה בבית שלי.