מצטברים אצלי כל מיני דברים שמקשים על שמירת מצב הרוח. עוד קצת פחות מחודש האזכרה של אבא שלי. תמיד חודש לפני האזכרה כל אחד חוטף את הסיבוב שלו בדרך הייחודית שלו. אצלי זה הדיכאון. גם חזרתי מהחופשה שלי בסיני ישירות לסופש עם המשפחה. אני אוהבת אותם אבל זה היה לי קצת יותר מדי. אה ואני עוד יומיים מקבלת אז זה מוסיף למצב ההורמונלי המדהים שלי.
אחת מהתגובות האוטומטיות שלי כשיש לי לחץ בחיים זה השתבללות. כשאני עם הלן אני לומדת לאט לאט לשתף כשקשה לי. היום בבוקר שיתפתי בקושי וזה עזר. הקטע הטריקי הוא להבין למה המצב רוח שלי נהיה כל כך ירוד. רק עכשיו כשהתחלתי לכתוב את הפוסט הבנתי שזה עניין של שילוב ושהתאריך של האזכרה משפיע.
האמת שטוב לי בחיים. כרגע באופן נקודתי יש כמה קשיים אבל זה יחלוף ובקרוב. אחד מהדברים שהכי שעשעו אותי בקשר לגברת ה' זה הקטע שלא ידעתי להניח את האצבע על מתי מערכת היחסים הזאת נהייתה מה שהיא היום. היום קיבלתי משימה לדפדף בהיסטוריה ולתת תאריך לתחילת הדינמיקה. הייתי בטוחה שזה יהיה 4 חודשים בלחץ אבל מסתבר שזה 7 חודשים כבר. זאת פעם ראשונה שאני לא תוהה לעצמי אם אני אמשיך את המערכת הזאת. עד עכשיו תמיד היה לי בראש במערכות יחסים קודמות שאולי ניפרד בקרוב. יש כאן איזה ביטחון ויכולת שלי להישען.
אור ואהבה❤️
נ.ב. אני בשבוע של מעברי דירה ואני רק מחכה לרגע שאני אוכל להזמין את אדון ה' אליי🫠
