אני כל כך עייפה בחודשים האחרונים. הלימודים נהדרים ומפתחים ואני ממש מרגישה את השכל שלי מתרחב. יש שיחות שאני מנהלת שלא הייתי מסוגלת לנהל לפני כמה חודשים. עזבו לנהל, לא הייתי יודעת מה חסר לי.
התואר הזה ממלא אותי מבפנים. אני מגשימה חלום ישן - ללמוד דברים שישנו את דרך החשיבה. נהיו לי גם חלומות חדשים שכוללים כמה שאיפות מטורפות בקשר לכתיבת תזה/דוקטורט.
פעם, לא כזה מזמן, לא היו לי חלומות. אני ממש זוכרת ימים שלמים שהתנהלו במקטעים של חמש דקות כל פעם כי לא הייתי מסוגלת לראות יותר רחוק. חמש דקות. חה. יותר כמו חמש שניות בימים רעים. החלומות שלי אז היו הרבה פחות מורכבים. החלום העיקרי היה לא להתאבד. אחריו היה חלום להצליח לישון יותר משעה וחצי כל לילה. ולא, לא היו שנצים.
החלומות שלי מפחידים אותי כי אני פעם ראשונה נמצאת במקום בחיים שלי שיש לי מה להפסיד.
אור ואהבה ❤️
יעל