Night Fury

ימים של בכי
ימים של דמעות

עליות מורדות
מליון רגשות

אכזבות
מעולם מטומטם

כעסים ואתגרים
שונא את כולם.

מלחמה יומיומית
בחיוך כמובן.

לא תמיד זה מצליח.
יוצא השטן.

🖤💀🖤

יחד החלטנו חלום להגשים.

גורה ואדון, משחק תפקידים.

בערב יצאנו יפים לבושים.

שחור אלגנט ,ואת, אלוהים .

מיני שחור,רצועה וקולר.

גרביונים רשת, זנב זה מותר.

נכנסים, מועדון, התרגשות אפלה.

הולכים לשחק,
הפנטזיה מתחילה.

ושנינו חמים רוצים לספק.

היצר,הרגש, הגוף לפרק.

משחקים בחדר, בחושך באור.

אנחנו,הלב ואביזרים מעור.

לא רואים, לא שומעים.

בייקום אחר מרחפים מתקיימים.

טורפים בערגה גופים וחיות.

הפנטזיה נמשכת, פורצת גבולות.

גאווה את שלי, גורה מהממת.

הבאת אותי לפסגה, לצמרת .

ובבית נמשיך לאהוב ולסחוף.

גורה ואדון ורגש אינסוף.

והשמש הגיעה, מציקה מתעללת.

ללכת קשה. נותרת מיללת.

🖤😻🖤

הגדרות
מסגרות
נפשות
בני אדם

משברים
לחצים
השלמות
העולם

לפעמים
כך נראה
לאחור
לעצור

לנשום
לכוון
נקי
לחזור

המון
מחשבות
אפשרויות
תסריטים

עם
שדים
שוב
יושב

בפני
מטיחים
מעוותים
מתריסים

הבנתי
חיבקתי
שמתי
ליד

בינתיים
מילים
לעידוד
לא לבד.

תודה
לחתול
שגר
פה ליד

לגור
מצפון
שמילל
כשלבד

תודה
לגשם
סגול
במרפסת

ולחברים
מכונפים
בכונכייה
מקודשת

לשחקנית
קולנוע
תובנות
עמוקות

ולכלוב
לעגור
כוונות
טהורות

תודה
לעצמי
שמקשיב
מזהה

ונרגע
ומכיל
ונושם
לחזה

אחזור
לעולם
מחוייך
וחזק

כבר
אמרתי
ושוב
ואצעק

אני
פה
גם
אחרי

סוף המשחק.

🖤🖤🖤

אני
מכיר
את
השד

אני
מכיר
כמעט
את כולם.

אני
יושב
איתם
כל ערב.

מעלים
יחד
זכרונות
בעשן.

משתדלים
רוב הזמן
להיות
חברים

לא מתנגחים.
בשליטה
כמעט
מסכימים.

ולפעמים
מהאופל
כך לפתע
מגיחים.

מתממשים
משתקים
את הנפש
תוקפים.

פעם
נשבר
מתרסק
נעלם.

לעולם
לחומרי
לעצמי
לכולם.

היום
חזק
ואמיץ
לא מושלם

מסתכל
לשחור
בעיניו
ונלחם.

לשלוט
להבין
להכיל
לקבל

שיסורו
אלי
לפקודתי
כשאייחל.

לא אתן
לשדים
לנהל
את חיי.

אני
השולט
היחיד
בדרכיי.

אהבה
וכאב
אתגרים
משוכות.

קדימה
תמיד
העיניים
פקוחות.

🖤😈🖤

אני
מכיר
את
השד

אני
מכיר
כמעט
את כולם.

אני
יושב
איתם
כל ערב.

מעלים
יחד
זכרונות
בעשן.

משתדלים
רוב הזמן
להיות
חברים

לא מתנגחים.
בשליטה
כמעט
מסכימים.

ולפעמים
מהאופל
כך לפתע
מגיחים.

מתממשים
משתקים
את הנפש
תוקפים.

פעם
נשבר
מתרסק
נעלם.

לעולם
לחומרי
לעצמי
לכולם.

היום
חזק
ואמיץ
לא מושלם

מסתכל
לשחור
בעיניו
ונלחם.

לשלוט
להבין
להכיל
לקבל

שיסורו
אלי
לפקודתי
כשאייחל.

לא אתן
לשדים
לנהל
את חיי.

אני
השולט
היחיד
בדרכיי.

אהבה
וכאב
אתגרים
משוכות.

קדימה
תמיד
העיניים
פקוחות.

🖤😈🖤

ללמוד
להכיר

לדבר
למכביר

את
הנפש
לסרוק

ולחפור
בה
עמוק

לנסות
להבין
למה
בלי כוח

בדיבור
ושיחה
בשיתוף
ובנוח

אותך
להכיל
לכוון
לדייק

בדרך
אוכל
אותך
לזקק

להשתמש
בך
ככלי

עבורי
עבורך

לדעת
בפנים
אצלך
מה הולך

כל סערה
כל מערבולת
וזעם

לתת
פרשנות
לכל
צליל

לשחרר
אצלך
את
הרעם.

לקבל
אחריות
על רוחך
על נפשך

להפשיט
לגמרי
מעצמך
את עורך

לא
צריך
כאן
יותר

רק
מבט
ומגע

הבנה
הכלה
ודמעות
של תקווה

ודיברנו
שעות

התרוקנו
הורידים

והלב
התמלא
עוד ועוד

רגש
עוצמה
וחיים.

🖤🤍🖤

לשבת, לדבר, להתחבר.
ריגשת אותי מאוד עם כל מה שסיפרת ושיתפת. אני חושב שאת מדהימה. עוצמתית.
אין דברים כמוך.
לקחת את החיים ועשית מהם פלסטלינה בידיים שלך.
מוריד בפניך את הכובע על העוצמות האדירות שיש בך. על התובנות שלך ועל הרוח שלך.
אני לומד ממך המון, את משלימה לי חלקים בפאזל.

שייגמר
כבר היום
ויגיע
הליל.

ואיתו
התרגשות
וכמיהה
מייחל.

למגע
לליטוף
לשריטה
לנשיקה

לחיבוק
חדירה
לליקוק
למציצה

לשחק
בך
ואיתך
משחררת

לוקח
פיקוד
ואת
מתמסרת

ממלאת
ליבי
בתאווה
אינסופית

לא
שבע
ממך
התפריט.

תפקידים
וגם לא
פשוט
אהבה

יקירה
אהובה
מהממת
תודה.

יחד
החלטנו
חלום
להגשים.

גורה
ואדון
משחק
תפקידים.

בערב
יצאנו
יפים
לבושים

שחור
אלגנט
ואת
אלוהים .

מיני
שחור
רצועה
וקולר.

גרביונים
רשת
זנב
זה מותר.

נכנסים
מועדון
התרגשות
אפלה.

הולכים
לשחק
הפנטזיה
מתחילה.

ושנינו
חמים
רוצים
לספק.

היצר
הרגש
הגוף
לפרק.

משחקים
בחדר
בחושך
באור.

אנחנו
הלב
ואביזרים
מעור.

לא
רואים
לא
שומעים

בייקום
אחר
מרחפים
מתקיימים.

טורפים
בערגה
גופים
וחיות.

הפנטזיה
נמשכת
פורצת
גבולות.

גאווה
את
שלי
גורה מהממת

הבאת
אותי
לפסגה
לצמרת .

ובבית
נמשיך
לאהוב
ולסחוף.

גורה
ואדון
ורגש
אינסוף.

והשמש
הגיעה
מציקה
מתעללת.

ללכת
קשה
נותרת
מיללת.

🖤😻🖤

שלום.
אולי לא להתראות.
לא יוצר קשר יותר.
זה לא הגיוני.

משחרר אותך.
לתמיד.
נפגעתי.
פגעת בי.
מרגיש שזה לא אמיתי, שאת לא שם.
ויתרת.

את אומרת אחרת,
אני שומע משהו אחר.
מרגיש.
ונחנק.

משחרר אותך אהובה.
לב שחור שלי.

לא מכיר אותך.
לא כמו שחשבתי.
לא כמו שרציתי.
לא נתת.

לא יקרה יותר.

השיחות הגנובות, התמונות והסרטונים.
מסוכן.
את אומרת.
קשה.
מסובך.

לא יהיו יותר לילות אסורים, של אהבה,
כניעה והשתלטות.
לא יהיו יותר פנטזיות, והתכתבויות מלאות תשוקה וזימה.
נגמרו המשימות מרחוק, ונגמרו המשחקים מקרוב.

משחרר אותך אהובה.
לא יכול לקבל את ההסברים שלך.
שלום.

מקווה בשבילך שהריגוש הבא יהיה בשליטה.

מודיע לך, כפי שאת לא טרחת.

המשכתי, הלאה, קדימה.

הסתירות, הסטירות.
אוהב כאב, אבל לא בלב.
בעולם אחר, אולי,
לא ככה, לא עכשיו.
נותן לך ללכת, אני הלכתי, לא מחכה. לא יכול.
לא מבין.
לא.
אז לא.

שולח לך מליון פלסטרים, להדביק את החורים שלך ומאחל לך שלוות נפש וחיוך.

תמיד תהיי זיכרון קסום. והפינה שלך אצלי בלב כנראה תשאר לנצח ריקה.

שחררתי.

🖤😪🖤