Night Fury

נפגשנו בחושך.

שלי ושלך.

נפגשנו בחושך.

הלב קצת נפתח.

הנרות מרצדים.

מזמינים, מרגיעים.

הזמן נעצר.

אישונים נפגשים.

הידיים שלוחות.

מלטפות, מענגות.

אוחזות בצוואר.

בתחת, בפות.

אני חודר אליך.

לתוך הנשמה.

מרגיש איך הנפש,

נקשרת, ממריאה.

מייצרים חוויות,

מותחים הגבולות.

רוצים לדעת.

לגלות. לנסות.

לשבור מחסומים.

אישיים, זוגיים.

להכיל.

להבין.

לא לשפוט.

להרים.

לרגלי מתכרבלת

צמודה ומוגנת.

ידי בשערך,

על גופך מנגנת.

רוצה עוד ושוב.

שלא ייגמר לעולם. 

בסוף האוטו מניע,

חוזרים לאט לעולם.

הבועה, התקפלה אל הכיס.

נעלמה.

מחכה שוב לפרוח.

לעטוף בקיסמה.

🖤🐲🖤

לאט לאט,

הולך, נעלם.

לאט לאט,

נמחק מהעולם.

שבור מבפנים,

כמעט מבחוץ.

מתנדנד בין לישון.

או לשחרר בפיצוץ.

לבד שוב צועד,

נגד כולם.

לבד שוב נלחם,

על מקומי בעולם.

אין שלום, פרטיות, בטחון.

בכולם מוצא כוונות של זדון.

לא מוצא את עצמי,

אין שייכות.

במוחי מוקרן בהמשך סרט, סיוט. 

מתהפך ומזיע, זולגות הדמעות. 

מרגיש אבוד במבוך בלהות. 

מבולבל, עצוב, כואב ונירעש.

אולי בשקט אמצא את עצמי מחדש.

🖤🐲🖤

התרסק החלום,
התנפצה הבועה.

הלב נדקר,
מדמם ונכבה.

כאב הבגידה,
הוא צורב,
מאכל.

שורף לאפר,
משתק,
מחבל.

לא מצליח לראות,
מעבר לאופק.

חי את הרגע,
חיים ללא דופק.

נשבר לי הבית,
נשבר לי הלב.

השתנתה המציאות,
שבור וכואב.

כישלון או תבוסה?
אולי ניצחון?

מי יחליט? מי יגיד?
מה אמת? מה נכון?

מסתובב בעולם,
ללא מטרה.
משחק משחקים,
על חשבון הכרה.

מחפש שייכות,
בעולם מנוכר.

מטושטש הגבול,
בין אסור למותר.

קם ונופל,
מוחה עוד דמעה.

בין הטיפות,
מחפש הארה.

לבד מול הכל,
מול כולם.
גם מולי.

בשקט בחושך,
מחפש,
את עצמי.

נתקל ברוחות,
מעמקי עברי.

מחפש השלמה,
בעיקר מנפשי.

לשחרר ולפתוח,
את הלב והראש.

להמריא ולפרוח,
לעולם לא לחשוש.

ללכת רחוק,
לצאת מכלובי.

ללכת לאיבוד,
ולמצוא שם אותי.

פעם, חשבתי...שיש לי הכל.
ילד קטן, בעולם הגדול.

🖤🐲🖤

קרןבה אלי.
חמה, מתכרבלת.
זוחלת אלי.
צמודה, מתפתלת.
גופך.
מחפש דרך להתאחד עם שלי.
פעימות ליבך.
מהדהדות בגופי.
נשימתך.
כבדה, קולנית, מלאה.
גופך.
מתמסר, נרפה בשקיקה.
פנייך.
שוקעות בידיי העוברות על לחייך.
רגלייך.
מתלפפות סביבי כשאני לוחש באוזנך.
מילים של עוצמה, של תשוקה של אדון.
מילים של קירבה, של מאהב, של חלום.
מביטה בי דרך החושך, מחכה, מצפה.
שאגיד, שאמשוך, שאתן לך סטירה.
שאלטף ואחדור, עם הגוף והמבט לנשמה.
שנרקוד.
יחד כמו שתי להבות.
בקסם, בצבע.
ללא עכבות.
שנשבור חומות יחד.
מלא מחסומים.
שניתן לשדים בנפשנו להיות חברים.
עם כאב ודימעה והרבה חיוכים.
עם זימה אינסופית, נעשה אהבה.... ונשאיר סימנים.

🖤🐲🖤

את מגיעה והולכת.

מסתכל מהמרפסת.

נפרדנו בחיבוק, בדמעה. בנשיקה רכה.

תמיד את איתי, 

בתוכי, בקרביי.

מרחפת איתי,

משגיחה מעלי.

לפעמים, 

מנהיגה שדים בחיי.

לעיתים, 

טהורה כמלאך לרגליי.

מוציאה ממני הכל,

אהבה וכאב במחול.

תמיד במוחי, בליבי, מחשבתי.

סוערת, גועשת חיה אותי.

סוערת, שוככת, צועקת אילמת.

בגופי, מעבירה רטט שלהבת.

הדופק גובר, הלחץ נבנה.

מנסה לדמיין את הפעם הבאה.

מה יהיה?

איך?

תמיד אהבה.

בועה של קסם, עטופה באין ספור שכבות של קירבה. 

מגלים, מבינים, מה הוא נכון.

לרצות, לספק, לתת עוצמה וביטחון .

בין הליטופים למבטי השדים.

יש מקום מיוחד, רק לשנינו.

שני ילדים אבודים.

🖤🐲🖤

אני אוהב אותך כל כך,
וגם כל כך שונא אותך.

אני רוצה שתהיי צמודה אלי,
ומצטער שבכלל היכרנו.

רוצה לספר לך הכל,
ולשכוח את המבטים לתוכך.

רוצה אותך, את כולך,
ולא רוצה להתקרב אליך יותר.

אוהב אותך על איך שאת רואה אותי,
ושונא אותך שאת מנסה לשנות בי.

רוצה שתביני, תהיי,
ולא רוצה לראות אותך שוב.

רוצה להרגיש את חום גופך,
ולמחוק את זיכרון הליטופים שלך.

רוצה להריח, לטעום, לחדור,
ולהתעלם ממך לעד.

רוצה לנשק אותך עד שתיגמר לי הנשימה,
ולצרוח עליך ששברת אותי.

לחבק אותך חזק וקרוב,
ולתת לך לישון לבד.

לחייך אלייך במיטה,
ולבכות לבד בחושך.

כל כך הרבה ביטחון נתת,
וגרמת לי לפקפק בעצמי ודרכי.

נתת לי לחיות
וגרמת לי לרצות למות.

שונא,
אבל כל כך אוהב.

🖤🐲💔🐲🖤

הדמעות חונקות,

זולגות,

מרטיבות.

הלב בוכה, 

כבד,

כואב.

חוסר אונים

אני נקרע מבפנים.

אולי תנסי?

לקבל? 

להבין?

זה חדש.

גם לי.

אבל עושה לי נעים.

לא רוצה לשקר,

להסתיר, 

להחביא.

רוצה להיות אמיתי,

ורוצה אותך גם איתי. 

לא רוצה לפגוע,

להרע,

להרוס.

רוצה בחיים כנפיים לפרוש.

אולי זה קשה, 

זה יכול להיות גם נפלא.

לא יכול לשכנע.

זה הכל בתפיסה.

עדיין כואב,

ועצוב,

ובוכה.

הפינה שלך בליבי,

לעולם לא תתמלא.

🖤🐲💔🐲🖤

זהו נגמר,
הלב נשבר.
נקרעה הרצועה,
הותר הקולר.

אבכה עליך,
נהר של דמעות.
אבכה עלינו,
שעות ארוכות.

על מה שהיה,
ועתיד להיות.
על מה שנפסיד,
השיעור, חלומות.

סלחי לי ילדה,
אני לא בשבילך.
סלחי לי מלאך,
לא מבקש רעתך.

שימי אותי,
בבקשה, מאחור.
שינאי אותי קצת,
זה גם יעזור.

לא רציתי לפגוע,
מלא תירוצים.
חרא שבוע,
חרא חיים.

עכשיו לבד,
מסיים משימות.
אורז חפצים,
מלאים זכרונות.

משאיר חלקים,
מהלב בפינות.
רסיסים של קולות,
חזיונות וריחות.

והבית ריק,
וחשוך,
כמו הלב.

לא רוצה נחמה.
אתרפק ואחגוג.
בכאב.

🖤🐲🖤

שולח יד,
על גבי המרחק.
מנסה לגעת,
בשקט, לאט.

זולגות הדמעות,
מכאב, מאובדן.
מסטירה שקיבלת.
פעם מזמן.

בנפש יש חור,
עמוק ושחור.
למלאו משמעות,
לגרש את הכפור.

שהאופל יזרח,
בעת הנכון.
יצא לחופשי,
בין סדינים לדמיון.

שהאור ימלא,
ייצור צלליות.
תפאורה לחיים,
ריקוד של פיות.

חלפה עוד שנה,
זורם בנהר,
עובר לו הזמן.
שוכח, נזכר.

בסוף, עוד תגיע.
לאן?
זה משנה?

העיקר שתרגיש.
שתחייה.
שתהייה.

🖤🐲🖤

היכרתי אישה,
דומה לי, שונה.

היכרתי אישה,
באמצע מסע.

פגשתי ילדה,
עדינה וגולמית.

פגשתי ילדה,
מסורה, לוחמנית.

מתחילה איתי,
במסע כיבושים.

של פחדים,
חומות וזכרונות אבודים.

מבקשת ממני,
לפתור את נפשה.

להכיר,
להבין,
להכיל כאבה.

לפרק לגורמים,
אצלה כל מחסום.

להרכיב מחדש,
לבנות בה ארמון.

הדרך קשה,
כוח גוזלת.

לשקט פנימי,
רגיעה מייחלת.

רוצה למסור,
את עצמה לידיי.

שאלטף,
אחבק,
שתמריא לרגליי.

שאלמד,
מה כואב, מה צריך לתקן.

שאדע, בדיוק,
את עצמה לכוונן.

כל פעם עוברת עוד משוכה.
כל פעם סודקת זכוכית עכורה.

גאה בך תינוקת,
גאה בך ילדה.

לידה מחודשת באמצעות אהבה.

🖤🐲🖤