הי, מה נשמע?
זה אני.
רוצים לשמוע סיפור?
עלי?
אמיתי. חשיפה!
אז,
פעם הייתי שמן.
בגוף ובמוח.
30 קילו יותר מהיום, בחיי הבוגרים, וכילד,
תמיד עגול. שמנמן.
ירדתי, עליתי, שמרתי. נשקלתי.
סיוט. כל החיים.
לא שמן,
מלא.
היו משכנעים אותי הקרובים...חחח
והשאר?
כמה צחקתו?
הציקו?
השפילו?
שנים.
נלחמתי בדימוי עצמי נמוך. אפסי.
למרות שבתור ילד הייתי מקובל, אבל לא בטופ, ההרגשה בפנים, תמיד היתה לא טובה.
לפעמים הצלחתי לשמור על נוכחות, על חזות יציבה, עם בטחון, אבל בפנים, פחדתי מכל דבר. מכל הערה, מכל גיחוך.
שנים נלחמתי.
עם עצמי. בעצמי.
תמיד הייתי הולך כשהבטן מוכנסת.
הרבה שנים הייתי יציב במשקל, קצת לפה, קצת לשם.
15 קילו מעל מה שאני היום.
עדיין, הייתי עובר ליד מראה, ולא מכיר.
הפנים, לא התאימו לי. הגוף, לא אהוב.
אבל לא ממש הצלחתי לשנות. דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות.
עצלנות, החיים, סיפורים ותירוצים.
פציעות, מחלות, תאונות.
הכל היה לי.
התלבשתי יפה, מחמיא, אבל עדיין,
הבטן, התחת, המוח.
מודעות עצמית גבוהה מדי, וביקורתית מדי.
בשילוב עם נישואים ארוכים שלא צלחו, השנים האחרונות היו מאתגרות מאוד. מדי.
בדיעבד, גיליתי שהלכתי לאיבוד. איבדתי את עצמי.
משפחה, מכרים, חברים, כולם אמרו לי שנעלמתי.
שנהייתי עצוב, לא מצחיק כמו פעם, צל.
השינוי הגיע במפתיע.
חבר הביא אותי לאימון נסיון בקראטה, והחלפתי עבודה באותו השבוע.
בגלל העבודה, שיניתי הרגלי תזונה,
והקראטה,
זה סיפור אהבה.
התחלתי להתפתח מנטלית, גיליתי דברים על עצמי. בעצמי.
שברתי מחסומים, ניצחתי שדים והגוף שלי השתנה לאורך הזמן ללא הכר.
זה לא תהליך מידי, אבל כל כמה חודשים פתאום שמתי לב לשינויים. והם מדהימים.
שוב, גם פיזית וגם התנהגותית.
קיבלתי על עצמי את הדרך. מסע.
התחזקתי. נכנסתי לכושר.
גיליתי שאני יכול להתמיד.
בארבע שנים ירדו ממני 15 קילו.
אני עובד קשה.
6 שעות אימון בשבוע. מכות רצח לפעמים. עומסים אדירים.
נהנה מכל שנייה ושנייה שאני נסחט שם.
מלחמה יומיומית בפיתויים וג'אנק.
אבל זה עובד לי.
וכן....אני חי על במבה.
בחיים לא הרגשתי טוב יותר.
אז לכל אלה, שמנסים להוציא את הרוח מהמפרשים, לבאס, "למה אתה צריך את זה?"
קפצו לי!
הלואי ויכולתם.
כמוני.
אחרי יום עבודה, ליסוע 50 דקות, להתאמן 3 שעות ברצף ולחזור בעשר וחצי הביתה. בכיף!!!
אולי גם לצאת אח"כ.
לחטוף פיצוצים, לשבור מחסומי סיבולת וגם חלקים בגוף לפעמים, להזיע את הנשמה ולחייך תוך כדי.
לא, תעדיפו לשבת בסלון. הרי יש הישרדות... חחח
אז כן.
פעם,
הייתי שמן.
מסכן.
בגוף ובמוח.
קטן ומוקטן.
עייף וכבוי.
היום,
אין זכר לצל ההוא שהיה.
הוא גדל וצמח והואר.
עם כל המשברים, אני מרגיש הכי חזק, הכי בריא, הכי סקסי והכי מוצלח שיש.
לא.
מעלה.
במשקל!!!!
מי שלא מתאים לו, שלא יסתכל.
🖤