קובעים ימים מראש. שלא נפספס, שיהיה למה לחכות. לצפות.
שיהיה יעד.
אני משתגע. מתחרפן.
הזמן לא עובר.
מזל, שגם כשאת לא פה, את פה.
מטיילת לי בשבילי המוח, המחשבות והפנטזיות.
אני מספר לך, מתייעץ איתך, מפנטז איתך. עליך.
בא לי אותך.
שוב.
ושוב.
ועוד.
ואז עוד מלא. ממך.
אותך.
את!!!!!
האחת שמזיזה לי את המיתרים בלב.
שנשארת איתי, אצלי, עלי, בתוכי, כל הזמן.
את מלאת משמעות עבורי. המסע איתך מרגש, מחייה. מלא עוצמות שלא היכרתי, או אולי שכחתי.
הלילות שלנו מלאים בקסם.
בין שיחות עומק על החיים, לצחוקים עד שכואב בפרצוץ אין איתך שנייה משעממת.
כמו שני בני נוער מאוהבים, אבל עם עבר ונסיון של שנים.
מדהים.
כאשר המוזיקה ברקע, ואנחנו מנגנים את הסימפטיה שלנו, אין צליל מושלם מזה.
הצעקות, הגניחות והלחישות שלך מזיזים כל נים בנשמתי.
אני מגלה אותך כל פעם מחדש, והחדר נראה כמו שחזור קרב מימי הביניים.
אני מטורף עליך.
לפני שהספקת ליסוע, אני כבר מתגעגע.
לא יכול לשחרר אותך.
מתגעגע להתמסרות שלך, לרגש שלך לחיבור איתך.
לגוף המטריף שלך.
שלי!!!
לגעת בך, ללטף, לאחוז בחוזקה ולנער כשאני בתוכך.
לתחושת הרטיבות החמה, כשאת משחררת ועפה.
ללחישה שלך, "תנוח", ולאיך שאת מפנקת אותי.
המבט, העדינות, החושניות שלך מול החייתיות שלך והגרון הלא יאומן שלך.
אני על פסגת העולם איתך ובגללך.
שינית אותי, שיפרת אותי, חיזקת אותי.
אני חושב על איך לפרק אותך שוב.
מת לגלות אותך ואיתך.
לנצח לצידי.
🖤😈🖤