אחרי שאתמול, יושרו קצת ההדורים ביננו, ושנינו פרקנו את אשר על ליבנו,
עברנו לחלק....האומנותי....
בלי הרבה מחשבה או תכנון,
פשוט קפצנו, תרתי משמע, ופרקנו. ופירקנו. בספונטניות, בתשוקה וברגש שהיה אצור שבועות.
כמה אני אוהב לראות אותך מתחתי.
שלי!
פעורת עיניים ופה , חסרת נשימה. מתרגשת ולוחשת.
נלחמת בעצמך, מתמסרת. רוצה עוד ולא מאמינה.
לכל נגיעה שלי בך, נראה שיש מחיר.
מחיר ענוג.
מענג.
מרטיט.
כל חיכוך שלנו ואת ממריאה.
מתרגשת.
מספיגה אותי בהתרגשות שלך. בתשוקה שלך. בתמצית שלך.
כשאת גומרת בגללי זה מכניס אותי לטראנס. לאקסטאזה.
עוד ממך!
כשאת לוחשת, מייללת לי, מתחננת אלי, מתמסרת.
אני שלך.
ואני, אני כולי שלך בדיוק באותה המידה.
מהנשיקה לנשיכה. מהליטוף לנעיצת הציפורניים.
לשקוע בך.
לטבוע בך.
בריח שלך.
בנוזלים שלך.
בך.
את! רק את!
כשהמצעים סתורים ורטובים, כשאנחנו דביקים ומתנשמים, כשזה לצד זה שוכבים מחובקים, מחוברים, מולחמים, חולמים.
אלו הרגעים היפים ביותר בחיים.
🖤🐲🖤