אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תיאטרון החלומות

לפני 13 שנים. 30 ביוני 2010 בשעה 5:35

יום אחד הוא הגיע
הוא בא מן הים
ריח המלח בנשימותיו

הוא לא רצה לספור
ולא להנפיק היתרים
הוא לא רצה לפקד -
לא במילים קצרות
ולא במונולוגים מתמשכים

הוא רצה רק
שעצם קיומו יעניק לה עונג
שעצם זיכרון מבטו
יפעיל אותה בלילות

כן, היא היתה שימושית להפליא.
אבל הוא רצה את נשמתה.

וכשלא נענו תחינותיה לשוטים ולחבלים
היא שבה אל הים,
הנענה תמיד לאילוצי הנשימה.

electro-z - לעיתים יש להסתפק בנשימה
אני לא אומר שלוותר על הנשמה
אך לא תמיד ניתן להיות לה בעלים

אני מעדיף לא להיות בעלים לאף נשמה.
כנראה גם לא זו שעשויה להתקרא - שלי.
לפני 13 שנים
חולמת - רק הים.
רק הים הוא הבעלים של כל הנשמות
ושל כל הנשימות.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י