צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בעבור חופן צומי

אני רוצה את אור הזרקורים; אני רוצה תהילת עולם; אני רוצה את סגידתו של קהל משתאה; אבל אני מוכנה להתפשר על צומי, בינתיים.
לפני שבוע. שישי, 6 בספטמבר 2019, בשעה 23:40

שוב הייתה לי לאחרונה שיחה עם Alatar, חבר טוב שאנחנו כבר שנים סובלים זה את זה באופן לא מוסבר, ושוב ניסיתי לפענח לעצמי את הדברים האלה שאנחנו אוהבים לעשות, מאיפה הם באים ולמה. שוב ניסיתי להבין מה מושך אותו בשליטה באדם אחר. ניסיתי, והוא הסביר יפה כדרכו, ונהניתי כל כך מעוד הצצה אל תוך נפשו של אדם שמעניין אותי, אבל אני לא יכולה להגיד שהבנתי. זו נקודה עיוורת אצלי, ויכול להיות שאני פשוט לא בנויה להבין את זה.

ממש כמו שאני עדיין לא מבינה את פשרם של החלקים הבדס"מיים (הדי לייט) שלי.

נואשתי מלנסות להבין את הצדדים הנשלטים שלי. בסדר, כן, הסברים הבנאליים, לשחרר, לנוח מהצורך היומיומי להיות בשליטה, בלה בלה בלה - החלק שבאמת לא ברור לי זה הסתירה הפנימית שלי, בין קונטרול פריק מהסוג הגרוע ביותר, לאדם שמתמסר, בסופו של דבר, ממש בקלות. חברה שלמדה סוג מסוים של עיסוי והשקיעה בי אחד מטיפולי ההתמחות שלה אמרה לי פעם שהיא הופתעה מזה. עיסוי, במיוחד עיסוי דינמי יותר, שמשלב שינויי תנוחה והזזה של האיברים ממקום למקום, דורש מהמטופל לוותר על הניסיון להשתתף במאמץ, ולהפקיר את אבריו לידי המעסה. למטופלים רבים זה קשה, לשחרר את השרירים ולא לנסות "לעזור" לטיפול. ואני דווקא ממש טובה בלהיכנס למצב צמחי ולתת למטפלים לעשות מה שהם רוצים בגוף שלי, כל עוד אני סומכת עליהם. הניגוד הזה בולט לי במיוחד מאז שאני רואה את הקשיים של הבחור לשחרר שליטה - הניגוד בינינו בחזית הזאת הוא עצום. ואני באמת לא מסוגלת להבין איך זה שעם כל הקונטרול פריקיות של שנינו, הוא לא מסוגל לשחרר שליטה בשיט, ואני זורקת אותה בקלות כזאת עם האדם הנכון.

קשה לי לסמוך על אנשים - לא כי אני מצפה שיפגעו בי, אלא כי אני קונטרול פריק ולא סומכת על אנשים שיעשו דברים כמו שצריך. כי זה מה שקונטרול פריקים עושים - לוקחים לאנשים מהידיים את כל מה שהם מנסים לעשות ו"הנה, אתה לא עושה את זה טוב, תן לי להראות לך, טוב, אני אעשה את זה בעצמי". אז קשה לי לסמוך על אנשים שיהיו מבוגרים כשירים ויעשו דברים כמו שצריך. אבל כשאני מצליחה לתת אמון באדם, נהיה לי ממש קל לשחרר. ברגע שאני מצליחה לראות בו מבוגר אחראי שווה ערך לי, ולא אחד מהאנשים שצריך לשמור עליהם שלא יגרמו נזק לעצמם בשטויות שהם עושים, אז זה בסדר, הוא מבוגר אחראי. אני יכולה לסמוך עליו.

ועדיין, כל זה הסבר רציונלי. זה לא אומר שאני מסוגלת ליישב את הסתירה הזאת בתחושה שלי.

אבל מה שיותר מסבך אותי זה הכמעט-אובססיה שלי לאדג'ינג ושות'. אני ממש יכולה להרגיש את הכוכבים בעיניים שלי נדלקים כשאני מדברת להחזיק מישהו לאורך זמן על הסף, על לשמוע אותו מתחנן, על לראות אותו בוכה. אני זוכרת את עצמי נלהבת מהרעיון עוד בגיל ההתבגרות, שנים לפני שהיה לי מושג שיהיה לזה עבורי שם (ופורנו). אני חושבת שגם חלק מהעובדה שאני אוהבת להיות בצד המקבל של זה נובעת במידה רבה מזה שאני רואה את זה (גם) מבחוץ, ונהנית מהדברים המרושעים שנעשים בה ומהיעילות שבה הם מפוררים אותה. כלומר, בי. אותי.

ואני לא יודעת למה. בסדר, כן, כמבחן עצמי זה יופי, ואני אוהבת את התחושה שיש לי מיומנות ואני יודעת לפרוט על הכלי הזה. אני אוהבת את תחושת ההישג, אוהבת לבחון את עצמי שוב ושוב. אבל למה זה?

וכן, שכרון הכוח, תחושת השליטה, העונג שבמניפולציה על אדם אחר. רק שבכל תחום אחר הדברים האלה לא ממש מושכים אותי. זו הדרך היחידה, אולי, שבה אני נהנית לקבל את התחושות האלה. אני לא אוהבת להכאיב. אני לא אוהבת להשפיל. אני לא אוהבת לנהל את שותפיי למיטה. אני לא אוהבת, למעשה, שום דבר שנכנס תחת המטרייה הרחבה הזאת של "שליטה" - מלבד זה. גירוי ומניעה. התעללות מתמשכת שמבוססת על עונג חסר אונים. רק על עונג. זה חייב לעבור דרך עונג, כמו הכינוי הכל כך מייצג שלי. חשבתי שאולי זה מתחבר אצלי בצורך המתמיד בריצוי - רק שהצורך הזה מאד נחלש אצלי עם הזמן, ואילו הדחף לגרות גבר במשך שעות בלי להניח לו להשיג את הפורקן המיוחל רק גבר.

אני חושבת שאולי זה מתחבר לי לתשוקה שלי מנעוריי להיות פם פטאל. להיות הכי מושכת. להיות זו שכל הגברים סביבה חסרי אונים בתשוקתם אליה. היום הרצון הזה נראה לי טיפשי וילדותי. אני כבר אפילו לא זוכרת למה זה נראה לי כזה דבר רצוי, למה המבחן המתמיד מול המבט הגברי נראה לי כמו דבר להשתוקק אליו. אבל אז לא היה דבר שרציתי יותר מלהיות זו שגברים לא יוכלו שלא לחשוק בה. ויכול להיות, יכול להיות שיש בזה משהו מאותה תחושה - להחזיק בידי את העונג של מישהו אחר, את התשוקה המוחלטת וחסרת האונים שלו. שלא יהיה מסוגל לחשוב על דבר מלבד התשוקה שאני מעוררת בו.

בקיצור, אני לא יודעת, ואני אמשיך לחפור בזה, כי אני קונטרול פריק ולא להבין דברים בנוגע לעצמי מחרפן אותי.

לפני שבועיים. שבת, 31 באוגוסט 2019, בשעה 22:14

הבחור ואני רובצים במיטה, עם הגב זה אל זה. הוא נותן לי bump ישבן-אל-ישבן. אני מחזירה. הוא שוב. אני שוב. והרי זה היה רק עניין של זמן עד שאחד מאיתנו יתחיל לשיר את Cheek to cheek.

Heaven, I'm in heaven,

And my heart beats so that I can hardly speak,

And I seem to find the happiness I seek,

When we are together spanking cheek to cheek.

(מוכנה להישבע שהיו עוד שינויים במילים, לא זוכרת איזה בדיוק).

לפני 3 שבועות. שישי, 23 באוגוסט 2019, בשעה 19:26

המידה שבה הבחור נהנה לעשות לי דברים דווקא כשבחדר ליד יש בני משפחה שאסור שישמעו פשוט מגונה. ואני, מה-זה קשה לי לגמור בשקט.

בן שטנים ארור. 

לפני 3 שבועות. רביעי, 21 באוגוסט 2019, בשעה 01:31

לפני כך וכך זמן העברתי כמעט את כל תכולת הבלוג - ערמות ענק של פוסטים מאז 2005 - לטיוטה. אבל השארתי את הסיפורים וקטעי כתיבה שרציתי שיישארו גלויים בבלוג. החלטתי לקטלג את השווים ביניהם, וגם את החדשים יותר. רוב הסיפורים שלי מתארים סקס/בדס"מ בין ידידים או אוהבים. כשלא, השתדלתי לציין זאת.

 

(הסיפורים שלי במגזין).

הלוך ושוב - תיאור, גבר ואישה, חילופי כוח, סימטרי.

פרטיות - סיטואציה, גבר ואישה, מיילדום.

קח אותי איתך - פנטזיה, פנייה לגבר. (המשך)

מהצד - סיטואציה אמיתית, ראי, גבר ואישה.

עיניים - תיאור קצרצר, גבר ואישה, מיילדום.

מטבע - סיטואציה, גבר ואישה, פמדום.

אל תזוז - סיטואציה, גבר ואישה, פמדום.

פעמון - סיטואציה, גבר ושתי נשים, פמדום.

טלפון - סיטואציה אמיתית, גבר ואישה, טיזינג ואדג'ינג.

צפירת הרגעה - סיטואציה, גבר ואישה, פמדום, טיז אנד דינייל.

לזה קוראים אהבה - סיטואציה, גבר ואישה, פמדום, טיזינג ואדג'ינג.

כביסה - סיטואציה, גבר ואישה, פמדום מנטלי.

מאחורי העיניים - פנטזיה, פנייה לגבר, גבר ואישה, פמדום טיזינג ואדג'ינג.

קריינות רצף - סיפור, גבר ואישה, פמדום טיזינג ואדג'ינג.

אחרי - תיאור, גבר ואישה, פמדום, אדג'ינג, טיז אנד דינייל.

טעמים - סיפור, גבר ואישה, פמדום (בערך), אוכל.

זקפת בוקר - סיפור, גבר ואישה, פמדום, טיז אנד דינייל.

בארץ לא זרועה - סיפור, שתי נשים, קשירה.

Succubus - תיאור קצר של מפגש לילי עם שדה מפתה שפרסמתי כשבחרתי בכינוי הזה.

ריבת תות שדה - סיפור, גבר ואישה, מין אוראלי, אוכל.

שתי מילים, מתחיל בת' - סיפור, גבר ואישה, פמדום טיזינג (בערך).

אוכל - סיפור, שתי נשים וגבר, סיפור ערפדות.

שעה שלושים וחמש - סיפור, אישה וגבר, פמדום.

הוכחה - סיפור, אירוטיקה מרומזת אך בוטה.

נשף מסכות - סיפור, אישה וגבר, פמדום, קאקולד.

מה שהוא רוצה - סיפור, גבר ואישה, פמדום, סדיזם וטיזינג.

חדר מספר חמש - סיפור, גבר ואישה, פמדום, אדג'ינג, טיז אנד דינייל, חוסר הסכמה.

הלב ממריא - סיפור, גבר ואישה, מיילדום, השפלה וסדיזם, חוסר הסכמה.

1 באפריל 2009 - קטע מתוך "מכונת משחק" (פמדום, השפלה פומבית, חוסר הסכמה); אחד באפריל (סיפור, גבר ואישה, פמדום, טיז אנד דינייל).

צעצוע - סיטואציה, גבר ואישה, מיילדום.

מונולוג ונילי - סיפור, גבר ואישה, פמדום, טיז אנד דינייל, הומור.

ניילון - סיטואציה, גבר ואישה, פמדום, קשירה, טיז אנד דינייל.

שיר מצעד הצבא - שיר הומוריסטי על נשלטים שמחפשים שולטות בכלוב.

איך להתחיל עם נשים בכלוב: מדריך ביצ'י - סוג של מדריך להתחלה עם נשים בכלוב.

דחיית סיפוקים - סיפור, גבר ואישה, מיילדום, קשירה, אדג'ינג וטיזינג.

דוגמני כתיבה - סיפור, גבר ואישה, אירוטיקה.

בבואך אל האישה, שא איתך חבל - פנטזיה, פנייה לגבר, קשירה.

הרצאה - סיטואציה, גבר ואישה, פמדום טיז מרומז.

החפצה - סיפור, גבר ואישה, פמדום, קשירה, טיז אנד דינייל.

פרצוף פוקר - סיטואציה, גבר ואישה, מיילדום, קשירה.

תפוח - סיטואציה, שתי נשים, קשירה, טיזינג, מיינדפאק (בערך).

אצבעות - סיטואציה, גבר ואישה, פמדום, טיז אנד דינייל.

בוא נדבר - פנייה לגבר, גבר ואישה, אירוטיקה; נושאי שיחה (המשך) - כנ"ל.

קולות - פנייה לגבר, גבר ואישה, אירוטיקה.

סתימת פיות - סיטואציה, גבר ואישה, מיילדום, קשירה.

דיוק - סיטואציה, שתי נשים, פמדום.

לייב בלוגינג קטלניי - סיטואציה, גבר ואישה, מיילדום, טיזינג.

שורות - אתגר פינג-פונג. קטע פתיחה, התגובה של בנט, הסיום שלי - סיפור, גבר ואישה, מיילדום, אדג'ינג, טיזינג ודינייל, ביזאר קל, חגורת צניעות.

חוט - סיטואציה, גבר ואישה, מיילדום, קשירה.

מרחק - תיאור, גבר ואישה, אירוטיקה.

על סדר היום - סיטואציה, גבר ואישה, פמדום, טיז אנד דינייל.

שמיכה - סיטואציה, גבר ואישה, מיילדום, חוסר אונים.

דרישת שלום - סיטואציה, שתי נשים וצופה, אירוטיקה (בערך).

קונצ'רטו - סיטואציה אמיתית, אישה וגבר, אדג'ינג, אירוטיקה.

מה אני רוצה - פנייה לגבר, אישה וגבר, טיזינג ואדג'ינג.

ארוחת טעימות - סיפור, גבר ואישה, פמדום (בערך), פומביות נסתרת.

חושך - סיטואציה, גבר ואישה, אירוטיקה. סיפורון-אתגר.

אלף עיניים - סיפור, שתי נשים, אירוטיקה עם מעט פמדום, סיפורון-אתגר.

שלושים - סיפור, גבר ואישה, סקס במעלית, סיפור-אתגר.

מריונטה - סיפור אמיתי, גבר ואישה, מיילדום (בערך), סיפור-אתגר.

הגרסה שלי - פנייה לגבר, גבר ואישה, פמדום (בערך), קשירה, טיזינג ואדג'ינג.

כמה דקות - סיפור, גבר ואישה, פמדום, טיזינג ואדג'ינג.

אחת. בדיוק. - סיפור, גבר ואישה, פמדום, אדג'ינג, טיז אנד דינייל.

טיימר - סיפור אמיתי, גבר ואישה, מיילדום, קשירה, אדג'ינג.

אל השעה ומעבר לה - סיפור אמיתי, גבר ואישה, פמדום (בערך), קשירה (בערך), אדג'ינג.

רעב - סיפור, גבר ואישה, פמדום, אדג'ינג, טיז אנד דינייל

לפני 3 שבועות. שלישי, 20 באוגוסט 2019, בשעה 12:15

הבחור שמע שאני חרמנית, והחליט לאתגר אותי. הוא שלח אותי לאונן מול סרטון משותף של שנינו.

זאת באמת הייתה מהחוויות המוזרות. שהבחור סקסי בטירוף לא חדש לי, כל דבר בו יפה וחושני ומסעיר בעיניי, גם כשרואים רק דברים קטועים, כי הוא זה שמצלם ופחות מעניינים אותו הדברים שמעניינים אותי ושרואים מהם כל כך מעט - הכתף, האוזן, קימור הלחי, היד שלו שבתוכי, הפנים שלו. אבל בסרטון הספציפי שעלה בגורל (די באקראי) רואים (ושומעים) בעיקר אותי, וזה היה אחד הדברים הכי נרקיסיסטיים שעשיתי בחיי.

מפתיע אותי לחשוב שאני סקסית. אני רואה את עצמי כשהוא מגרה אותי, אבודה בתוך הגוף שלי, חסרת כל מודעות לקיומה של המצלמה או לקיומו של העולם שמחוצה לי ולדברים שהוא עושה לי, וזה ממש סקסי. יש לה רגעים שבהם היא ממש יפה, האישה הזאת שאני זוכרת שהייתי היא במועד זה או אחר, השפתיים שהיא מפשקת - או נושכת - ההתנשמויות הקטועות שלה, הגניחות הקטנות האלה, הגוברות, האדמומיות בלחיים, הצורה שכל הגוף שלה מתפרץ לתוך האורגזמה - לא, אני לא יכולה לחשוב עליה כעל "אני". והיא מהממת בעיניי.

אני תוהה אם הייתי רואה את עצמי ככה אם לא העובדה שהוא רואה אותי ככה.

לפני 3 שבועות. שלישי, 20 באוגוסט 2019, בשעה 08:21

אני נורא אוהבת את הרגע הזה שהם גומרים. אני אוהבת לראות את השכחה העצמית על הפנים שלהם, לשמוע את הקולות שהם עושים, להרגיש את השרירים שלהם מתכווצים, את המזרקה הריתמית הזאת שהגוף הזכרי מצליח לייצר. 

מה שלא מסתדר טוב עם כמה שאני אוהבת כשהם לא גומרים. כשהם מתוסכלים, ומשתוקקים, וכל קו בפנים שלהם מתחנן את ה"בבקשה" הזה. כשהקול שלהם נהיה קצת שבור וקצת גבוה יותר. כשהזין שלהם הולך ומאדים, דולף יותר ויותר, תופח יותר ויותר. כשהם גונחים עם כל נגיעה ולגמרי מוותרים על הניסיון לשלוט בנשימות שלהם ובקולות שהם עושים.

קשה, קשה לבחור. לפעמים זה פשוט עניין של דחיית סיפוקים. "בסדר, אני אראה אותו גומר, אבל *עוד מעט*. רק עוד כמה רגעים של תסכול. ואולי עוד כמה. ועוד קצת".

 

אני רעבה. 

לפני חודש. חמישי, 15 באוגוסט 2019, בשעה 08:14

אתמול היינו בסדנת BDSM 101 (אל תתחילו עם הרעיונות הסוטים שלכם. סדנה עיונית). לא שאני 101 כבר הרבה שנים, אבל היה נחמד להכיר אנשים, לעשות סדר בתכנים (וגם הייתי עם הבחור, שהוא יותר 101 ממני), וחוץ מזה, האוכל. הו, אלוהים, האוכל.

אבל כן, רגע, היה משהו שרציתי לכתוב. כן. היה שלב של הצגה עצמית שבו שוב נתקעתי, כי אוי שיט איך אני מגדירה את עצמי בכלל? והתשובה, כמובן, היא שאני לא. אני שונה לחלוטין, ורוצה דברים שונים לחלוטין, עם כל פרטנר, בכל שלב בחיים, אפילו בשעות שונות של היום.

ואז קלטתי כמה שזה מרגיע שיש לי דבר אחד עקבי ודי מוחלט שאני יכולה לתת כתעודת זהות קלה להבנה - תמיד אני יכולה להגיד שאני מזוכיסטית וזה יתקבל בהבנה ויעשה אותי אוטומטית "אחת מהחבר'ה". ולא שאני מזוכיסטית בכל רגע ועם כל אחד, אבל זה כן המאפיין הכי עקבי ומוחלט שלי מכל האפשרויות הבדס"מיות, ברמה שאולי אני נאחזת בו קצת יותר מדי, כי כל כך נוח שיש זהות קלה לניסוח.

*

וזה היה צריך להיות פוסט נפרד, אבל אני כבר כאן - כמה שהבחור יפה, יופי עוצר נשימה שגורם ללב שלי להחמיץ פעימה, כשהוא מצמיד אל פניו את כפות הרגליים שלי, עטויות בגרביונים. כל פעם מחדש אני נפעמת מזה, כל פעם מחדש אני מנסה לפענח לעצמי מה זה שגורם לי כל כך להתרגש מזה. נדמה לי שזו פעם ראשונה בחיי שאני עם פטישיסט, ואני מופתעת כמה יופי טהור אני מוצאת בזה. 

לפני חודש. שישי, 26 ביולי 2019, בשעה 22:47

הכותרת די מתארת את הסופ"ש שלנו, רק שאני לא סלע והנוזלים האלה הם לא מים. אה, ולבחור לא קוראים משה, אם כבר. 

כמו כן אני מופתעת איך "להכות בסלע" הוא לא היופמיזם הכי פופולרי לאוננות בעברית.

 

עוד כמו כן, האימפריאל מארץ' בעיבוד לשני פאדלים ותחת אחד עובד ממש טוב. מוזמנים להציע עוד יצירות אפקטיביות. 

לפני חודש. שבת, 20 ביולי 2019, בשעה 22:49

הבחור נהיה עדין יותר אליי עם הזמן. אני לא יודעת אם זה כי נכנסנו לשגרה או כי נהייתי קצת סמרטוט לרגל הקיץ (ואיזה וירוס מעפן) והוא מרחם עליי, אבל הוא נהיה חסכני מאד עם הסטירות, מפסיק להכאיב לי ברגע שאני משמיעה קול טרוניה, נותן לי לגמור אחרי מספר מזערי של בקשות (או באופן חופשי!) כמעט בכל פעם, ומזיין לי את הפה בזהירות מפליגה. מלכתחילה אנחנו בדס"מים די לייט, אבל הגענו לידי כך שאני מבקשת ממנו מיוזמתי שיתחרע עליי קצת יותר, מה שככל שאני זוכרת את ספר החוקים לבדס"מי המתחיל עובר על דיבר "לא תעשה לך שליטה מלמטה" (מה שבהיותי האנרכיסטית שאני, מאז ומעולם עניין לי את התחת, יש לומר).

ועדיין איכשהו אני נשארת עם חיוך מאוזן לאוזן כל פעם שאנחנו מזדיינים, אז נראה שאנחנו בכל זאת עושים את זה בסדר. 

לפני חודש. שישי, 19 ביולי 2019, בשעה 16:43

אנחנו רובצים במיטה בפינוק נינוח של שישי בבוקר שבו לא צריך למהר לשום מקום. בעקבות איזו שטות, אני נכנסת להתקף צחוק במצב כפית מתקדם. הבחור מתחיל לחפור בין הסדינים.

"מה אתה מחפש?" אני בקושי אומרת את המשפט בין צחקוקים. 

"נו, איפה הפדלאה?" מוצא את ה-paddle ומנחית לי אותו על צד הישבן. "הנה".

אם נדמה לכם שהפדלאה עזרה לי לצאת מהתקף הצחוק, אתם ממש טועים.