שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בעבור חופן צומי

אני רוצה את אור הזרקורים; אני רוצה תהילת עולם; אני רוצה את סגידתו של קהל משתאה; אבל אני מוכנה להתפשר על צומי, בינתיים.
לפני 4 שבועות. 27 באוג׳ 2021, 9:21

שוחחנו על הפורנו שכל אחד מאיתנו אוהב, ועל היתרונות והחסרונות היחסיים שבלהיות סוטים (יתרון: תחושת ייחוד ועניין; חיסרון: ר' להלן).

אז הבנתי שהסיבה העיקרית שפורנו לא עושה לי את זה היא לא שפורנו לא עושה לי את זה, אלא שדי בלתי אפשרי למצוא פורנו שיקלע למה שאני אוהבת: פמדום tease and denial מנקודת המבט של האישה, שעשוי מתוך חיבה ולא מתוך השפלה, וכולל הרבה התמקדות בהבעות הפנים של הקורבן. כי אין מה לעשות, ככל שאני מחבבת זין אדום, דולף ומתאמץ, ההבעות והקולות הם מה שעושה לי את זה באמת.

אז כן, החיסרון העיקרי בלהיות סוטה עם טעם מאד ספציפי טמון בהשתייכות לפלח שוק קטן מדי. 

לפני חודש. 7 באוג׳ 2021, 21:03

"כשהטיימר יצלצל מותר לך לגמור", היא אמרה כשהתעסקה עם הטלפון שלה, אז כשהכל התחיל. היא רואה אותו עכשיו נאחז בהבטחה הזאת בייאוש, כטובע.

הארץ המובטחת. כל ההבטחות כולן. הטיימר.

היא מעבירה אצבע קלילה על הזין שלו, שמתאמץ בדום מתוח להגדיל את שטח המגע, להגביר אותו. היא נושכת פטמה. היא מעבירה ציפורניים על צד הצלעות. תוחבת אצבעות לתוך פה רעב, עוד אחת ועוד אחת, תופסות את מקומה של הלשון עד שכמעט לא נשאר לה מקום.

וכל הזמן, מסתכלת על הפנים שלו. על הפנים היפים, הרעבים, המתחננים שלו. על קמט המתח המבצבץ בין הגבות, מעבר לשוליו של כיסוי העיניים. על הפה הפער בהתנשמות, הגרון המתאמץ. הוא מייבב מדי פעם והיא אוהבת את זה. מאד.

לשונה נשלחת ומלקקת לו את זווית הפה כשידה חופנת את האשכים. היא מתחככת על הרגל שלו, יודעת שהוא מרגיש ברטיבות שלה, תוהה אם כבר מתחשק לה שוב להתיישב על הפה שלו. היא מפרטת את תהיותיה באוזניו ושומעת אותו נאנק, ומחייכת כי זה נעים כל כך.

ורק אחרי הרבה זמן, ברגע של מנוחה ותסכול, הוא מצליח לבסוף לשאול את העולם בכללותו, רוטן לעצמו, בקושי מעז להישמע, "הטיימר הזה, למה לעזאזל הוא לא מצלצל כבר?"

והיא צוחקת לעצמה בקול נמוך, "מי אמר לך שיש טיימר?"

"אבל..." הוא נתקע. "אבל אמרת... כשהטיימר..."

"'כשהטיימר יצלצל מותר לך לגמור', נכון, את זה אמרתי", היא אומרת. "אבל מתי אמרתי שאני שמה טיימר? ומתי אמרתי שזה יהיה היום?"

לרגע הגרון שלו לא מפיק דבר מעבר לנשימה חורקנית, שכל המילים אבדו ממנה. והיא מסתכלת על ההבעה על פניו ומרגישה שעכשיו, ממש עכשיו, הזמן הנכון להתיישב עליהם.

היא לא בטוחה מה מגרה אותה יותר - ההבעה האבודה והמובסת כשאצבעותיה מוסיפות לשוטט על הזין האדום שלו, שהטיפות שדולפות ממנו אל כף ידה מתחרות בדמעות המבצבצות מתחת לכיסוי העיניים, או המחשבה עליו בפעם הבאה, ובכל הפעמים שאחריה, אף פעם לא יודע אם הפעם יהיה טיימר או רק התארכותה של הדומייה המייסרת, ופוחד לקוות. 

לפני חודש. 31 ביולי 2021, 2:29

השפתיים שלו רכות ומתוקות מול שפתיה, כשהיא מנשקת אותו נשיקות קטנות ואיטיות, עם לשון שמגיחה מדי פעם, משוטטת לרגע וחוזרת לתוך הפה. הוא מתמסר לנשיקות שלה בעיניים עצומות ובשפתיים פשוקות, ורק מדי פעם מתנשף לתוך פיה, כשהיד שלה, שרוב הזמן רק מלטפת בעדינות, נאחזת בתקיפות רבה יותר בזין שלו שדומע בתחינה, לאט לאט, אל בין אצבעותיה.

והיא חושבת שהדבר היחיד שמתוק לה יותר מהשפתיים שלו זה התחינה הזאת.

 

 

כל כך הרבה זמן לא. המוח שלי משלים את החסר בתמונות קטועות, מתוקות כל כך. 

לפני שנה. 2 באוג׳ 2020, 20:09

ממישהי שלא נותנת כמעט לאף אחד לגעת בכפות הרגליים שלה הפכתי למכורה למגע שלו. במיוחד כשהוא מלביש עליי את הירכונים ואז מלטף אותם, מתחכך. המגע העדין של כפות הידיים שלו. מגע השפתיים שלו לאורך כף הרגל. הפנים שלו ששקועים בקשתות של שתי כפות הרגליים הצמודות שלי.

איך כל אזור שתמיד היה מוקד דגדוג הופך לארוגני במידה כמעט בלתי נסבלת כשהוא נוגע בו. איך אני טובעת בתחושות עד שאני גומרת, מהנגיעות האלה שהיו אמורות לגרום לי לצחוק ולהתחנן שיפסיק, ואיכשהו חווטו מחדש למשהו אחר לגמרי.

אני מדמיינת איך אם יום אחד ניפרד (חמסה חמסה מלח מים) אני אתחיל לחפש נשלטים עם אובססיה לכפות רגליים כדי לנסות לשחזר את התחושה, וכל פעם מחדש אחזיק מעמד בדיוק שתי שניות לפני שאבעט בהם שיעזבו את כפות הרגליים שלי בשקט. כי זה רק שלו. 

לפני שנה. 4 במאי 2020, 10:41

חוץ מזה, אתמול הבחור הראה לי במחשב שלו סרטון פמדום-טיזינג-אדג'ינג שמצא חן בעיניי, ואז צילם אותי בזמן שצפיתי.

יש אנשים שמאוננים כשהם צופים בפורנו שמוצא חן בעיניהם. אני, מתברר, צוחקת בהתלהבות בקטעים הטובים. מה לעשות, גברים מתחננים זה מצחיק וחמוד ואני לא יכולה שלא לצחוק. 

לפני שנה. 4 במאי 2020, 9:28

זה היה אחרי שהוא הרשה לי סוף סוף לגמור כשגמר לי בפה, ושנינו היינו שבעי רצון כחתולים מכורבלים. 

"אני חולה לך על התחת, אתה יודע?" אמרתי לו. "ואני מתכוונת פה ל'תחת' כמייצג של כולך. זו סינקדוכה".

והנה achievement unlocked מסוג לא צפוי: להשתמש במילה "סינקדוכה" במיטה.

(תכל'ס, יופי של מילת ביטחון, אם היינו משתמשים בהן). 

לפני שנה. 1 במאי 2020, 23:49

כשאנחנו בשיחת זום עם חברים והוא מתחיל לגעת לי בכל מיני מקומות מחוץ לטווח המצלמה, ואז מפסיק כי יש גבול ואני לא יודעת להחליט מה אני מרגישה יותר: הקלה על זה שהוא הפסיק ולא אתגר אותי עם איך לא לחשוף דברים בהבעות פנים וקולות, או באסה על שהוא הפסיק. 

לפני שנה. 16 באפר׳ 2020, 8:43

הבחור ואני הרהרנו לאחרונה שהיינו רוצים מסכות בצורת facehugger, אבל היום הבנו מה *באמת* היינו רוצים: גאג בצורת facehugger. 

לפני שנה. 31 במרץ 2020, 19:36

העניין עם כל הקורונה הזאת הוא שבדרך כלל אנחנו מתראים בסופי שבוע, ובין לבין יש הפסקה, ועכשיו, פתאום, אנחנו מסוגרים ביחד 24/7.

בקיצור, נאלצתי לבקש ממנו שייתן לפטמות המסכנות שלי קצת זמן החלמה כי הן לא רגילות שמתעללים בהן כל כך הרבה ברצף. אוי לי. 

לפני שנה. 30 במרץ 2020, 23:46

מאד אקספרסיביות, התגובות שלי. קל לו מאד לדעת מה ההשפעה שלו עליי. והוא נהנה מזה. הגיוני, אם כן, שתמיד הוא בא עם הרעיונות שלו [הכניסו שפה לא חינוכית בעליל כאן] כשאני מגיעה כבר לשלב היבבות הקטנות עם שמץ של תחינה בשוליים.

כמו, נגיד, "תספרי עד מאה ואז תגמרי". ואז, בקול נוזף, "בקול רם, לא ככה".

לספור עד מאה זה קלי קלות. אני יודעת לעשות את זה כבר מהיסודי, אולי קודם. אז זה לא מאתגר ולא מעניין, וזה כנראה מסביר את העובדה שבזמן שאני ספרתי, הוא המשיך לעשות כל מיני מעשים בגוף שלי. 

לספור עד מאה זה פחות קלי קלות כשהמניאק ה[הכניסו שפה שאפילו פועלי נמל שיכורים יחשבו שהיא לא חינוכית כאן] הזה בודק מה הוא יכול לעשות כדי לגרום לקול שלי לשנות גובה.

כל פעם שאיבדתי ריכוז והפסקתי לספור הוא גרם לי לחזור לתלם. כל פעם שחשבתי שאני מבינה מה הוא עושה הוא התחיל לעשות משהו אחר. כל פעם ש... 

נצח הוא פרק הזמן בין שמונים למאה. יש שם אינסוף מספרים, מגולמים בעשרים. ונתח אחד אינסופי לגמרי מהנצח הזה הוא ההר הכמעט-בלתי-עביר שהמוח שלי טיפס במאמץ בין תשעים-ותשע למאה.

הוא רחום, המנוול ה[הכניסו שפה שאפילו הכלוב אינו סובל כאן], ולכן לא ניסה לבלבל אותי בספירה במכוון. או לפחות, הוא טוען שהוא רחום, ואיך אתווכח איתו. הוא עוד עלול להחליט להגיד לי לספור בלוגריתמים או משהו.