אז זה קרה. קיבלתי את ברכת הדרך, אישור לצאת לדרך חדשה. הזוגיות שלנו מדהימה, אוהבים מלא מלא, בנינו משפחה לתפארת, בית חם, הגשמנו חלומות, ואנחנו ממשיכים להתפתח כל הזמן. זה לא שהכל ורוד, עבדנו קשה מאוד בשביל להיות פה ואף פעם לא ויתרנו. נלחמנו ושרדנו, נפצענו והחלמנו, ומהכל - התחזקנו.
אמרתי שלא הכל ורוד? אני לא איש קל (נכון שאין באמת אנשים קלים, אבל אני מודה שאני מאתגר במיוחד), קשה לי לוותר, אני עקשן ברמות אחרות, תמיד משיג מה שאני רוצה (גם אם זה ייקח שנים!), לא יודע להרפות. היא מצד שני, לא מבינה למה אני לא יכול בלי, למה אני רוצה לשלוט עליה , לנהל אותה, להעניק לה כאב. זה באמת לא מתחבר, למרות כל המאמצים. והיא טובה אליי, היא הולכת לקראתי, ולומדת אפילו שיש דברים שהיא מתחברת אליהם, דברים שעושים לה טוב. גבולות נפרצים, מגלים עוד מקורות עונג, והיא איתי במסע הזה. אבל למרות שהגבולות מתקרבים, ולמרות שזה מחמם את הלב ומקרב בינינו אפילו עוד, זה לא מספיק. אני כמה להתמסרות אמיתית, חסרת גבולות, לאחת שלא תשאל שאלות, שתסמוך עליי בעיניים עצומות. גם היא מאחלת לי את זה, היא רוצה את זה בשבילי.
אז הנני כאן, מחפש. מחפש מישהי למערכת יחסים מקבילה רצינית. מישהי שמחפשת מישהו עם לב טוב, עם כוונות טובות, עם רצון אמיתי לחיבור טהור. אני יודע שאני לא לבד פה, ולא חסרים פה אנשים שמחפשים. אני מתבאס גם מזה שהרבה מהאינטראקציות בין גברים לנשים די דוחות, ושיש הרבה מאוד גברים שמוציאים לנו, אוכלוסיית הגברים בעולם, שם ממש רע. החבר'ה הטובים משלמים את החשבון שלהם. קשה לסמוך עלינו. אבל אני פה ואמרתי כבר שאני לא מאלה שמוותרים.
אם נשמעתי מעניין, אשמח להכיר אותך, לראות אם יש חיבור. אם את מחפשת מישהו שיראה אותך, שיאתגר אותך, מישהו לעוף איתו, בואי נדבר...
מבטיח לעדכן 🙂