איך מתקדמים מפה?

אני רוצה להכניס אותה לחיים שלי, אני רוצה אותה חלק בלתי נפרד מהמציאות שלי, אני רוצה אותה כשאני הולך לישון ואני רוצה אותה כשאני קם..אני רוצה אותה מסתובבת בתחתונים בבית (כשהילדים לא בבית :), אני רוצה אותה מקפלת כביסה בזמן שאני יורד לה, אני רוצה לראות בעיניים שלי כל חלק מהמסע שלה...

אני רוצה שאשתי תתחבר אליה כמעט כמו שאני מחובר אליה..והדבר הכי פסיכי, שאיתה, זה פאקינג אפשרי, אי אפשר להיות בנכחותה ולא להתהפנט, היא האסיד של החיים, אישה שהיא כולה דלקה אחת מתמשכת, מדליקה את כל מי שמסביבה... 

אני רוצה להיות איתה בלי לוותר על הקיים, ואני ממש חושש (שזה חלק מהריגוש) מההשלכות של להתניע את זה. 

החיים מדוייקים, אז אעדכן, אולי, בהתפתחויות.