שנה חיכיתי לרגע הזה...ללילה הזה שנוכל לבלות יחד עד אור הבוקר...להעביר ערב אמיתי שלי ושלה...לאפות עוגיות, להכין אמבטיית קצף, לעשן, להידלק, לעשות לה מסאז' שעות על גבי שעות...לראות טלוויזיה, לשחק טוויסטר שיכורים..לרדת לה כשהיא מרכיבה משקפי VR..
ואז לישון איתה...לגעת, לחבק, לנשום אותה...לעשות לה נעים ביד, בפנים, בכל הגוף עד שהיא נרדמת לגמרי ואז להתהפנט ממנה עד שאני נרדם...רק בשביל לחכות לבוקר להתעורר לידה, להיצמד אליה עם הזקפת בוקר שרק חיכתה לה 40 וקצת שנה...
פאאאאאאקקקקק איזה לילה זה היה אמור להיות...
זה היה מתוכנן לשישי הזה...אשתי נוסעת, הילדים ישנים אצל סבא וסבתא...בית ריק, שישי שבת של רווקות...של חופש...של שבירת גבולות...
אבל החיים המדוייקים האלה הכניסו לחייה בן זוג...
אין לי שום טענות אליה חלילה אבל כוסאמק בא לי לשבור משהו!!!!
לפעמים כל כך הייתי רוצה להיות הבן זונה שלא אכפת לו מכלום, להגיד מה אני רוצה ושישרף העולם...הייתי רוצה לתפוס אותה בעורף ובתחת ולהצמיד אותה אליי...לנעול אותה אצלי בבית ולעשות בה מה שעמוק עמוק בפנים אני רוצה לעשות לה...אבל אני לא אעשה לה את זה כשהיא בשלב קריטי של הזוגיות שלה...יותר מזה, לא אעשה את זה לעצמי, אני יודע שארגיש את הנקיפות מצפון אוכלות אותי תוך כדי, אני יודע, היינו שם לרגע לפני חודש...
אז מבאס ממש על שישי...למישהו/מישהי יש רעיונות מה אפשר לעשות במקום? 😈
החיים מדוייקים, אבל בחייאת, למה ככה? 😡