סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

איך מתקדמים מפה?

אז ככה..
תחליטו מה שתחליטו, תעשו מה שתעשו, תלכו לאן שתלכו, בסוף, החיים מדוייקים.
לפני חודש. 7 בנובמבר 2024 בשעה 17:24

אוסף אותה, נוסעים היום למסיבת טבע, היא גילתה לאחרונה איך עולם המסיבות יראה בלעדיי, אני גאה בה כל כך על איך שהיא מתנהלת בו. והמחשבות שלי על הנושא הן לפעם אחרת, עכשיו אני רוצה לתאר משהו קצת אחר.
כתבתי לה לו"ז מסודר, לפי שעות, מה היא צריכה לעשות היום- מתי לאכול ומה, לצאת לקנות דברים למסיבה עם רשימה מסודרת, להתקלח (ולצלם לי), לצאת עם הכלב, הכל.
שום החלטה היא לא תידרש לקבל היום, היא שלי.
קפצתי אליה בבוקר לזיון זריז, בחרתי את הבגדים שהיא תלבש בלילה, שמתי לידם גם את הקולר שלה, למסיבה הזו היא יוצאת מקולרת ויצאנו לקנות לה נעליים חדשות למסיבה.
אז חזרתי בלילה לאסוף אותה.
נוסעים 40 דקות מתל אביב, אזור יערי, אדמה, כמו שאנחנו אוהבים.
שומעים את המוזיקה כשמתקרבים, צלילי הטראנס שמטיילים בגוף באופן שונה מכל סוג מוזיקה אחר.
הנה הרחבה, הנה האנשים, הנה הצבעים, האורות, הריחות, הצלילים..הגענו הביתה.
מרימים קאנטה קטנה, זו לא מסיבה ארוכה, 12-16 שעות והמשכנו הלאה.
קצת כסאות, מחצלת, צידנית, בנוהל.
יש לנו 80 פייסלים מגולגלים, יש לנו קרטונים, אמ.די, ולאחרונה מיץ גת נכנס לתפריט.

רוקדים, צוחקים, מתרגשים, בוכים כשפטרה, דארוויש או בליס עולים, מתחבקים, נזכרים, נוגעים.
כל אחד בבועה שלו ושנינו בבועה שהיא רק שלנו.
וכולנו, כל הקהל היפה הזה בבועה אחת ענקית משותפת.
האסיד נכנס לפעולה, ולופ אחרי לופ אחרי לופ של פנטזיות עם החברה הכי הכי שלי...ובראש מתחילות להיכנס מחשבות מלוכלכות.
הרמזים מתחילים לצוץ, חיוך שובבי, קריצה, מילה פה, מילה שם..עוברת לידי וצובט לה בישבן, עובר לידה והיא מלטפת את הזין שלי, ככה בשושו, כאילו אנחנו עושים עסקת סמים והזין שלי מעביר לה שקית דוקטור.
ואז חוזרים לקאנטה, מוציאים את בקבוקי המים, הדילרית של הרגשות שלי ואשת המעבדה הסקסית שלי מחלקת את הגבישים לבקבוקים, מגישה לי את שלי, מנערים טוב טוב ולחיים ילדה סוטה שלי.
חוזרים לרחבה, בליס עולה.
בשיא הסשיין של בליס, אני מסתכל עליה, היא מסתכלת עליי, חיוך ענק על השפתיים של שנינו, דמעות זולגות מהעיניים של שנינו, צמרמורות בגוף שלי ושלה, סנכרון מטורף, אני, היא, בליס, מה שעברנו, מה שאנחנו, מה שעוד נהיה...
וממשיכים לרקוד, נוגעים יותר, מלטפים יותר, צמודים יותר, אבל רוקדים בטירוף, אנחנו בעולם אחר.
ובליס יורד, אנחנו מסמנים לב ענק, ואז אני תופס אותה, מנשק אותה מכל הלב, כל הרגש יוצא בנשיקה הזו, השפתיים שנוגעות, הלשונות שמתגלשות, אולי זה האמ.די, אבל זה בעיקר מה שהיא גורמת לי..
מיד אחרי הנשיקה, בחצי דקה של שקט בין האמנים אני מסתכל לה בעיניים אומר לה
"את סומכת עליי? "
מעכשיו את לא מוציאה מילה"
"עושה בדיוק מה שאני אומר"
"בואי"
תופס לה את היד ומוביל אותה עמוק לתוך היער.
הולכים בערך קילומטר/שניים לתוך היער, הכל נהיה חשוך מסביב אבל עדיין שומעים את המוזיקה במרחק.
משעין אותה על גזע עץ רחב שנתקלנו בו, מוציא מהתיק קטורת, חבל, ואת ספנקי.
מדליק את הקטורת, מסתכל עליה, העיניים מתרגלות לאט לאט לחושך, המלאכית הקטנה שלי נראית כל כך תמימה, יפה, אירוטית..בקרוב המלאכית שלי תהפוך לכלבה שלי, קצת סבלנות..
לוקח את החבל, קושר לה את הידיים כשהן מסוכלות בקדמת הגוף ואז מלפף את כולה סביב העץ. קושר לה גם חבל סביב הצוואר, יש בד נעים בין החבל לצוואר שלה.
קושר גם את החזה שלה, את הרגליים קושר כל אחת בנפרד, שאוכל לפשק אותן כרצוני.
כשסיימתי לקשור עומד מולה, בהתחלה ממרחק של 3 מטר, מוציא פייסל, אחד לי, אחד לה.
מדליק את שלי, מכניס לפה שלה את שלה.
מתקרב, לא מוריד ממנה את העיניים, במרחק של מטר ממנה מדליק את שלה.
בזמן שהיא לוקחת שאיפה אני מחבר את הרצועת זהב שלה לקולר, לוקח את ספנקי ואומר לה -
"בכל פעם שנופל לך אפר על הרצפה, את מקבלת אחת"
היא מעשנת ואני מלטף אותה, עובר עם כפות האצבעות על כל חלק ממנה, מהקו שהצמות פוגשות את המצח ולמטה עד הרווחים בין אצבעות הרגליים, וכל פעם שנופל לה אפר מהפייסל. אני לוקח את ספנקי,
אפר על הרצפה - ספאנק בשד שמאל
אפר על הרצפה - ספאנק בשד ימין
אפר על הרצפה - ספאנק בכוס,
אפר על הרצפה - שוב ספאנק בכוס,
כשנגמר הפייסל, אני נותן לה שלוק בירה, שותה בעצמי, ומתקרב אליה במרחק אף לאף,
"מעכשיו אני רוצה לשמוע רק נביחות, כמו הכלבה הטובה שאת"
ותוך כדי נשיכה בצוואר אני מעסה את הכוס שלך מבחוץ, בדיוק איפה שקצת חם לך מהספאנקים.
יד שמאל מלטפת, נוגעת בדגדגן, יד ימין אוחזת בעורף שלך, השפתיים שלי ליד אוזן שמאל שלך,
לוחשות לך בכעס רווי בזימה -
"את שלי, את רק שלי"
בסוף המשפט אצבע יד שמאל נכנסת לתוכך, מסתובבת בתוך הכוס שלך, נרטבת מהמיצים שלך, מרגישה אותך.
אני שואב לך את הצוואר בזמן שמוסיף עוד אצבע. 2 אצבעות עכשיו בפנים, נכנסות עמוק, עולות לכיוון הבטן, לוחצות, מחפשות את הנקודה שתטריף אותך.
את אומרת שזה טוב, שזה ממש טוב.
אני עוצר, יוצא, הולך צעד אחורה, מסתכל עלייך, דופק לך סטירה לשד, ועוד אחת.
מושך אותך עליי עם הרצועה של הקולר, את נחנקת קצת מהלחץ של החבל (עם הבד) על הצוואר.
"כלבה לא יודעת לדבר, איך כלבה עושה?"
את מבינה
את נובחת
את חרמנית
אני מתכופף קצת, רעב לשדיים שלך, האצבעות חוזרות לתוכך, ישר שתיים, ישר עמוק.
השפתיים, הלשון, משתוללות לך על השדיים, אני שואב את הפטמה שלך, מנסה להכניס את כל השד שלך לפה שלי, יונק אותך בזמן שהאצבעות נכנסות ויוצאות מהכוס שלך, מהר יותר, לוחצות יותר...
יורד על הבירכיים, הכוס שלך מולי, נוטף. מטפטף, רעב..
2 אצבעות של יד שמאל בדופן שמאל של הכוס שלך, 2 אצבעות של יד ימין בדופן ימין, מעסות במקביל, מתרטבות, נכנסות עוד ועוד פנימה, כל זוג אחראי לקיר אחר בתוך הכוס שלך..
את נטרפת, מרגישה באורגיה, ששני גברים עושים לך ביד כרגע, הגוף מתחרפן, מנסה לזוז, הוא לא יכול.
מוציא את האצבעות, מכניס את הלשון, מוציא מהכיס סכין יפנית. תוך כדי שאוכל אותך חותך את החבלים, בהתחלה ברגליים.
מכניס את הלשון, מלקק כל מה שאני יכול, תכף נעבור לדבר הבא ולאכול לך את הכוס זה אחד הדברים שאני הכי אוהב לעשות.
שואב את הדגדגן. יורק לך על הכוס, וכשצריך לעלות לחתוך את החבל על החזה שלך מחליף את הלשון שלי שוב באצבעות.
כשמגיע לחבל האחרון, לזה שעל הצוואר שלך, זז לצד ימין שלך, יד שמאל מחזיקה את הסכין על החבל, צמוד לצוואר שלך, יד ימין מפליקה לשדיים שלך, לכוס שלך, ליריכיים שלך..
נכנסת לכוס שלך, ובתנועת "בואי הנה" מהירה מאוננת לך את החיים בזמן שלאט לאט יד שמאל חותכת את החבל..
כשאת משוחררת אני מוריד אותך לרצפה, אוחז ברצועה שלך. מוריד את המכנסיים, הבוקסר, עומד שם עם הזין שלי מול הפרצוף שלך -
"תאכלי כלבה"
את מלקקת את הכיפה, מעבירה את הלשון על הביצים ועל כל חלק מהזין שלי, ואז מכניסה עמוק, אני עוזר לך עם הרצועה, יותר עמוק, עד הסאונד הזה, של החנק, של הנוזלים, של השליטה.
ושוב, כשאת רוצה לצאת אני מחזיק עוד חצי שניה עם הרצועה, מתנגד לך, ואז משחרר.
"את אוהבת את זה כלבה? תנבחי פעמיים אם כן"
"וואף וואף"

"כלבה טובה שלי"

מספיק להפעם, לא? (חלק מהסיפור עתידי ועדיין לא קרה...איזה חלק, כל אחד יחליט עבורו) 😈

 

החיים מדוייקים, אבל יאלללללהההה כבר!!!

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י