שליטה עצמית. שם המשחק.

http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=morgan35

היום בכיתי.
יש בי עומס מנטאלי מטורף.
אני קוראת 30 ספרים בחודש.
ואני לא מספיקה כלום
אני לומדת כל יום לבד, ועוד פעמיים במסגרת ממוסדת.
ואני לא יודעת כלום

אני מבינה הכל
ולא מבינה כלום
אני רוצה להחכים, למלא את ראשי עוד ועוד ועוד....
והתסכול של הטפשות, של האפסות, הורג אותי....

טוב. תקראו בתפוז על מה למדתי ביומיים האחרונים...
אהבה. בכל מקום.

אני יודעת, לא הייתי כאן זמן מה.
העמקתי בלימוד. אני לילות שלמים יושבת על "עץ החיים" - כתבי האר"י הקדוש.
בפוסט זה ננסה לחבר את הדברים למארג מובן: שתי תנועות בלבד מניעות את העולם.
2 בלבד!!!
חשוב לי מאד להדגיש את זה.
יש לזה המון שמות:
בקבלה: "חוק הטוב והרע"
בפיזיקה הקוואנטית ובמכניקת הגל: אחד, מינוס אחד (1, 1-).
אנחנו נקרא לזה כאן: "אהבה" ו- "פחד".



נבהיר:
ביקום שלנו יש 3 מימדים (אורך, רוחב ועומק) ומיצב אחד (זמן).
המימד החמישי הנו גל אוניברסלי. גל הנע על פני הרצף של פלוס 1 ומינוס 1. הוא יושב על מארג הזמן בתוך מרחב המימדים המוכרים לנו, ומשפיע על הכבידה, על מעשים ועל מילים.
היקום שלנו. כדור הארץ הנו יקום של 50/50. 50% אהבה ו-50% פחד.
50% חסד (זוכרים? רחמים) ו-50% גבורה (שיפוטיות. ביקורת).
אבל אעצור רגע ואסביר שוב: כל התנועות שבאות מאהבה הן שותפות, חיבה, חברות, רחמים, שיתוף פעולה, עזרה, חיוך, שיחה, טיפול.
כל התנועות שבאות מן הפחד הן: שנאה, קנאה, פרנויות, איבה, אלימות, רכילות, שיפוט, ביקורת ועוד.
כל בת קול. כל תנועה חיובית או שלילית, מוקרנת על הגל האוניברסלי. משפיעה עליו. יש ימים של יותר רוע ופחד וימים של יותר אהבה.

דוגמאות? וושינגטון DC הנה בירת הרשע על פי כל פרמטרים של פשיעה עולמית. מקום ראשון בעולם כולו!!! לפני כמה שנים הביאו 4000 יוגים (אנשי יוגה) שיעלו למימדים טראנסנדאנטליים בבת אחת ביום אחד בעיר. הפולס של הגל החיובי של המימד החמישי עלה ברמה כזו עד כי למשך שבוע ירדה הפשיעה בוושינגטון בחמישים אחוז!!!!! השליטה היוגית על נתוני הגל, התרחבותו לכיוון החיובי האולטימטיבי של
ה1+ הביאה לרמה חיובית של התנהגות כללית.

דוגמא נוספת: מדען יפני לקח 4 צנצנות ומילא אותם מים. הוא הדביק 4 פתקים: "אהבה", "פחד" "אני שונא אותך אני אהרוג אותך" ו-"שיתוף פעולה". אחרי 24 שעות הוא צילם את חלקיקי המים (החומר הסופג ביותר בטבע) במצלמות מיקרוסקופיות מיוחדות. התוצאות היו מדהימות. האפקט של המילים הכתובות על המים היה מטורף. סביב המילים אהבה ושיתוף פעולה נוצרו גבישים יפהפיים מושלמים וסימטריים של פתיתי שלג. סביב המילים פחד ו"אני שונא אותך אני אהרוג אותך" נוצרו גבישים כאוטיים, שחורים!!, ללא סדר ובצורה מאיימת כל כך.
חוק הטוב והרע, אחד מינוס אחד. אהבה ופחד.
מניעים את העולם.

איך זה קשור אלינו ומה עושים עם זה?
מגבירים את כוחות הטוב.
מדמיינים שיש לנו מין טיונר כזה כמו כפתור של ווליום. ואנחנו מכוונים אותו אל 1+. יותר ויותר.
על ידי אהבה לעצמי, לזולתי.
על ידי רחמים
על ידי חוסר בשיפוט וביקורת (זכרו אלו הן תנועות ששל הפחד)
הגבירו את הרטט שלכם. את התדר שאתם משדרים אל הגל האוניברסטלי.
הוציאו מילים חיוביות מפיכם.
אהבו
ועשו.
אברא כדברא = דבר ועשה (בארמית).
הימנעו מרוע, וכעס, ומדון.
הירגעו.
סילחו.
בקשו לעצמכם.
הרבה.
ורק טוב.
כסף.
ושפע.
ואושר.
אל תבקשו על חשבון האחר.
הכל יגיע אליכם.
יש לנו סיכוי להקטין את הכבידה שלנו.
להגיע ליקום של 60/40...(יקום חסד)
ואחר כך 70/30 ... (יקום של חכמה)
לבסוף יבוא יקום הכתר.
ואז הכבידה שלנו תהיה אפס.
והיכולת האנרגטית שלנו תהיה מושלמת.
ונוכל לעשות ככל העולה על רוחנו.
ונהייה בני אלמוות. כי לאנרגיה אין זמן התחלה אמצע וסוף. היא פשוט שם.
אבל.. אני מקדימה את המאוחר...
כבר הבטחתי לדבר על זה בתובנה העשירית.
ועתה סיימנו את החמישית.

התהליך הוא ארוך.
אנחנו משתפרים ככל שאנחנו מתרגלים.
אנחנו מזמנים לעצמנו רק את הטוב, ורוצים לאזן, לחבר בין הטוב שבנו להגיון שבנו. בין הגבורה לחסד ובין הבינה לחוכמה.
בין האונה השמאלית - הרציונאלית
לאונה הימנית האינטואיטיבית.

יהיו לנו נפילות בדרך. נפילות של אנרגיה, של חוסר חיות ושל חוסר יכולת
אסור להישבר.
גם לי זה קורה
זה קרה אפילו עכשיו, בדרכי הביתה מפגישה מוצלחת.
אבל אם פעם זה היה מכלה אותי.
היום זה חולף אותי.
אני מבינה את הסיטואציה.
את המקרה.
מבינה שטעיתי.
וחוזרת אל השאיפה לשלמות
לאור. לאנרגיה.
לאנטי חומר.
מתעלמת מרוע. מספק, מכעס, מפגיעה.
אפילו שקשה!
אסור להישבר.

ואני רוצה לתת ציטוט קטן ממחקרים שנערכו באחרונה בארה"ב וגילו ב-700 ניסויים, שהתאים בגופנו, אינם מתקשרים ביניהם באמצעות מחזור הדם או המערכת העצבית.
תאים קרובים בגופנו מתקשרים דרך אנרגיה של אור.
המשמעות של זה היא שאם נדע לעשות זאת, ברמה המודעת!!! (וכאן אני מסתכנת בכך שיחשבו שאני מטורפת) נוכל לנצל את האנרגיה הקוואנטית כמו פוטונים (חלקיקי אור) ולהיות כאן ושם בו זמנית, ולעשות קפיצות קוואנטיות בחלל-זמן (בקבלה קוראים לזה "קפיצת הדרך". אני אספר על זה פעם.[b] וללכת מכאן ולהיות כאן.
ולהגיע למצב של גוף אנרגטי. לא פיזי.
ולהעיז להתקרב אל ספירת הכתר. (נדבר עליה בתובנה העשירית)

אני תקועה. מלא פחדים וחרדות.
לימור קראה לי בטארוט. אני אמורה לעזוב הכל... מאחוריי.
אני חייבת לשנות
לחדש
לסדר את הכל.
רוצה לעבוד רק בשביל עצמי
לפתח
לעצב
לגדול להתפתח.
ובינתיים אני עם חמישה מטות. חמש חרבות....
הפריסה שלה הסבירה, שאני צריכה לעבור שינויים, מאבקים. השטן מחכה בפינה
רכילות, הצלחה שלי שמלווה בשותפות של אחרים שלא עשו שום דבר בשביל זה....
ואז באה המחלה...
והתקיעות.
והפחדים
והחרדות.
אני חייבת לפרוץ, להצליח, להשאיר חותם.
אני רודפת אחר התהילה, ההצלחה הכסף....
לא עושה אף אחד מהם עד הסוף.
רוצה לפרוץ, רוצה לעוף...
לעזוב הכל
להתחיל במקום אחר.
(מרצדס מחכה לי?)

חמישה מטות. חמש חרבות.

לא כתבתי המון זמן.
לא היה לי מה לומר.
החיים בסדר
העבודה בסדר
הילדים בסדר
הבית בסדר.
זיגי הרבה יותר מבסדר.

רק אני לא בסדר.
עם עצמי
אני עצבנית כל הזמן
אני כועסת
אני לא מסתדרת עם אף אחד
בעיקר לא עם עצמי
ואני לא מסוגלת להבליג
מתפרצת, מתרגזת, בורחת מכולם.
ממני
אוףףףףףףףףףףףף

אני לא יודעת למה,
אני לא יודעת איך לפתור את זה,
אני לא יודעת מה לעשות.
אז אני כותבת.

...לפעמים אני פשוט לא מבינה את עצמי.....

[b] תמו חלפו שבע השנים הרעות
עברו וחלפו ימי החושך
ימי השרב
ימי הסתיו
עברו ואינם
ואתה נותרת
ואני עמך
וטוב לי כל כך
והאור בעיניך, ליטופך, מגעך.
והטוב בין ידיך...
שלך אני...שלך.

ומה יכולה לומר לך עוד
החלו, הגיעו, אלינו....
שבע השנים הטובות.

מזל טוב אהובי בהגיעך לגיל שלושים....
אוהבת אותך לעד
זיג זג שלי.

טיילנו בבוקר... היה לי מדהים. מעולם לא הפתיעו אותי כמו שאתה עשית זאת...
טיילנו בקניון כמו כל יום שישי
קניות, קפה, הכיף הרגיל שלנו... בוקר של שמש של חורף המסרב להגיע.
פתאום נכנסת לחנות, שאתה אוהב ואני בדרך כלל לא נכנסת...
ואז צעדתי אחריך....
שלושת המוכרות התנפלו עלי... "מזל טוב... את הקונה המאה אלף...." והגישו לי כרטיס שי... על סכום אגדי!!!

הייתי בהלם
עשר דקות לא הגבתי
נישקתי אותך וצחקתי בכיתי
מעולם לא זכיתי בכלום...
שום דבר חוץ מבך...
כל שאר הדברים הופיעו בעבודה קשה.

בחרתי תכשיטים כשכולי מסוחררת
לא מבינה.
חגגתי

ואז...
קצת לפני שהלכנו...
הבנתי
זו היתה קנוניה.
של המוכרות ושלך
זה היית אתה.

אלוהים אדירים
הבנתי
אתה הזכייה האמיתית שלי
תודה

אהבה מופלאה ויפה שלי
אהבה של עליות וירידות
אהבה של קיץ
אהבה של חורף
אהבה של כל העונות

אהבה של היום
אהבה של מחר
אהבה של תמיד

אהבה של מזל נפלא שקורה לנו יחד
אהבה של התחלות חדשות
של משרות חדשות
לך...
לי...

אהבה של התגשמות חלומותינו
אהבה של נגיעות
של כאב
של שלום
של קרבות

אהבה של שתי המשפחות
א-ה-ב-ה של חצי שנה.

הימים החולפים הם קשים
הימים ההווים לא פשוטים
הימים העתידים לא ידועים

ואנחנו בתוך הנפתולים
בתוך הזרמים
החמים
הקרים
מתמודדים
נאבקים
צוללים אל המעמקים
וחוזרים
ומרימים ראשינו ונושמים בחופזה
ושוב צוללים
למים אדירים כי קשה המסע/ המשא....

אבל אנחנו אוהבים
ומנצחים
ומתחזקים
ולא נכנעים
כי יש לנו אותנו
ויש לנו הכל

אחרי ככלות הכל והמחר
נגדל
נוכל
ולא נחדל
לעולם.

קיבלתי שרביט מחברתי המדהימה שאני כל כך אוהבת.
המלכה קארינה.

אבל באמת שאני לא יודעת מה עושים אתו.....
לספר אילו בלוגים אני אוהבת במיוחד?
אז אני מאד אוהבת לקרוא את הבלוג של DEFLUO IMMORTALIS
אני קוראת באדיקות (טוב זה לא חוכמה) את הבלוג של אהובי זיג.
ושל קארינה, אביס, ים, אלון ב. (שלא כתב הרבה זמן), המלכה הכחולה ולפעמים גם של ילדה יפה (אם כי אין לי מושג מה היא מנסה לומר שם)

אני קוראת גם בלוגים של אנשים שאני לא אוהבת.

וחוצמזה... החיים דבש כמו שאומרת קארינה.
אז הנה אני מעבירה את השרביט הלאה.

נשיקות אור אהבה וכאב.
מורגן של הפיות

חחחחח
אחרי שקיבלתי כמה נזיפות בהודעות הפרטיות הבנתי שאני צריכה לכתוב 3 דברים על שלא יודעים. אז הנה:
1. לא בטוח שכולם יודעים שיש לי שני ילדים בני 8 ו-6.
2. שאני חולה על ספורט מוטורי והשתתפתי במירוצי אופנועים עד שהתרסקתי פעם אחת ולתמיד
3. שאני שונאת!!! אבל שונאת!!! טפשות, עצלות, בערות, רוע, ואנשים קטנים.....
אז הנה אני בצבעים לוהטים.