לפני 19 שנים. 13 בספטמבר 2005 בשעה 9:26
ישבתי היום עם חברתי הטובה
כן זו שאתה מכיר
אכלנו יחדיו ארוחת בוקר
אחותה מתחתנת.
והיא לא.
היא בת 32.
ולבד.
ובכלל.
ולא שלא יכלה
ולא שלא היו לה
ולא שהיא לא יפה
ולא שהיא לא מוכשרת
היא פשוט לא.
היא לא רצתה אף אחד
היא רצתה את כולם יחד
היא רצתה את מי שאסור
את מי שאי אפשר
היא שיחקה
היא תמרנה
והיא לבד.
ועצוב לה
ועצוב לי שעצוב לה.
כי לי יש אותך
ואתה שלי
ואנחנו שלנו
ועל הכל נתגבר
על המחלה, על העבודה, על הכסף
כי יש לנו הכל
יש לנו אותנו
ותודה
כי זה לא מובן מאליו...