לפני 19 שנים. 22 ביוני 2005 בשעה 18:56
אני יודעת שאתה מחכה לי
כל ערב מחכה שאכתוב.
משהו בינינו מקסים וטוב...
אבל אנחנו לא אומרים אותו.
ואתה מחכה שאכתוב..
אני כותבת.
כי כשאתה לא לידי, אני כמו פחית של משקה ריקה במצולות
שכל האוויר נשאב ממנה וכאילו התרוקנו ממנה הריאות
שאובה
וריקה
וחסרה
ומתגעגעת
אתה יודע מה משמעות הגעגוע?
תהום קטנה
הנפערת בלבך
ההולכת ונפערת
ההולכת וגדלה
צורך...
כמו סם
לקבל אותך כמובן
לנשק את שפתיך שהלוואי והיו הולכות אחרי לעולם
אוה. שפתיך.
חיבוקך
איש יקר
ומקסים.
שלי.
קצת...אבל ממש ממש קצת....
לא. בעצם הרבה.