העיניים זה המראה האחורית של הכוסשלירבאק

ב(!)קר ט(!)ב לkב 

הושמדה

אתה יודע , 

קמתי היום לעולם קצת משונה מבדרך כלל, 

פתאום הראש האדום הפסיק לחשוב על אוננות, 

המחשבות לא רצו למקום הידוע ,

הפחד השתלט עלי , ויותר מזה, 

החרדה,

עצרתי לחשוב עם יגיע יום ואומר לך שאני...

פשוט אומר משהו, 

אולי יהיה לך קשה לשאת אותו , 

או שפתאום תמצא בי איזה פגם ,

תגלה בי משהו שקצת שונה ממה שהכרת בי,

האם עדיין תהיה שם מאחורי לתפוס אותי כשאני נופלת? 

עדיין תרצה להרטיב לי את הראש ולשלוט בי בין הרגליים? 

עדיין תחשוק בי כמו תמיד? 

תמשיך לרצות בי יותר מכל אחת אחרת ?

אהיה עדיין למיוחדת עבורך ? 

האם יגיע יום שתדרוש שאעזוב הכל ואתמקד רק בך בטוטאליות גמורה ? 

עדיין תישאר ותתן לי מעצמך ? 

באמת אשאר לראויה עבורך עם אקלף את כל השכבות שלי ואתן לך להכיר אותי עד הסוף? 

כ"כ הרבה שאלות שעלו, 

שאני מפחדת מלקבל עליהם תשובות ,

אבל באיזה שהוא מקום בטוחה קצת ,

ויודעת שכמו שאתה מטיב איתי היום (לא הכי קל איתי) 

תטיב איתי גם מחר, 

שאני מלאת פאקים ופגמים , 

אבל זה מה שהופך אותי למיוחדת  ושונה מהשאר בעינייך , 

אתה תמיד דואג לומר שאני שונה מהנוף ,

טובה עבורך,

שאנחנו חיבור מנצח, 

תודה שאתה כאן ,

מודה על הזכות להיות לראויה , 

"זה לא הגאווה בכך שיש לי אדון  אלא גאווה במי האדון שלי והוא עבורי להכי טוב מכולם "

הגעגוע אדוני,

מפיל אותי לקרשים ,

הגעגוע למה שרק אתה מצליח להוציא ממני,

הגעגוע לשבירה שמביאה אחריה חוזק,

הגעגוע לפרוק,

הגעגוע להקיא הכל החוצה,

הגעגוע לשחרור,

הגעגוע ללכלוך,

הגעגוע לזיעה,רוק,סימונים,נשיכות,משיכות,קשירות,חוסר אונים, שאחריו מגיעה רגיעה ובו זמנית עונג צרוף בכאב,

הגעגוע שובר אותי,

מחכה למנת החמצן שלי 

כמו נרקומנית שצריכה את הסם שלה,

בס(!)ף כל י(!)ם ,

אתה שם את הראש על הכרית , 

אתה מכוון להרגיש שלם עם עצמך,

לאהוב את עצמך ,

להרגיש אהוב ,נאהב, אדם בעל משמעות וערך,

בסוף כל יום אתה רוצה שיהיה לך טוב ,

טוב עם עצמך ,

בסוף כל יום אתה צריך לחיות בשלום עם עצמך ,

לדעת שיש לך ביטוי ועשיה , 

הגשמה עצמית , 

שאין יום בו אתה לא צובר ובונה חוויות ,

שאין יום שעבר ובוזבז לחינם,

תהיו לאנשים שהופכים את עצמם למאושרים,

כי אדם ללא הגשמה עצמית כאילו לא קיים,

"אני מעדיפה למות בידיעה שחייתי מאשר לחיות בידיעה שאני מתה" 

הגורל אוהב את הנועזים ,

משהו מתבשל בי ,

מתבשל לאט,

אני מרגישה שתיכף אני מתפוצצת,

הצורך לכאב מתחזק,

אולי זה כי אני בנפילה ,

אולי זה כי אני לא מאוזנת כשאני מפספסת איתך פגישה,שיעור,סשן,

משהו לא מאוזן,

בכל פעם שמתלפף סביבי חבל אני מתחילה לנשום מחדש,

מכל הצלפה וסימון שאני מקבלת

החמצן שבי מתחדש,

אני מתפללת שהזמן יעבור מהר ,

שאזכה לקבל את המנה שלי כדי להיות רגועה,

עד אז ...גוססת ,

שורדת,

מנסה,

עד לעוד כמה ימים , שתחזיר לי את החמצן לנשמה ,

אני עומדת,

ידי קשורות לשרשראות מהתקרה,

ככל שאני עומדת זמן רב יותר כך האדרנלין גובר,

ראשי מוטה לאחור, 

אני נכנסת לבועה,

מין תחושת אופוריה חזקה ,

וזה מתחיל ,

אתה מצליף בי ,

כל הצלפה נותנת לי מקום לריפוי,

כל הצלפה מוציאה ממני ליכלוך,

חיוך,צחוק חסר אונים,

כן...יורדות גם דמעות ,

דמעות שמגיעות ממקום שהוא שלם ,

ממקום של ריפוי, 

אתה מסמן אותי דרך השוט,

דרך הידיים שלך ,

דרך האגרסביות שבך ,

ואני מאושרת ושלמה,

תודה בייבי ,

על שאתה מרפא אותי,

קושר ואוזק אותי ,

להיות נטולה בידייך ,

תחת רצונך ,

מסתמנת באושר ,

בוקר,

רק התעוררתי והראש האדום שלי כבר מתחיל לעבוד,

אני קמה ושוטפת פנים,

ומיד חוזרת למיטה,

היד מתחילה לגלוש לתחתונים,

בין הרגליים ,

והכוס מתחיל לעבוד,

הרטיבות מגיעה ,הכל מתחיל לטפטף ולינזול,

המיצים יוצאים החוצה באטיות ,

מסמנים לי שאני קרובה ,

ואני חושבת עלייך ,נזכרת בחום גוף שלך,

בקשיחות שלך , באיך שאתה היית נוהג בי עם היית כאן עכשיו ,

וזה רק מבעיר אותי יותר,

כן ,

עוד שפשוף דגדגן,

עוד החדרת אצבעות לכוס רטוב,

גניחות שמגיעות מעונג, 

ואני גומרת ,

בזכותך,

אז אני קמה להתקלח, ומתנקה היטב ,

שוכבת שוב על המיטה ,

ושוב הראש עובד ,

מאוננת ,משפריצה את עצמי ,

עבודה היום ספק שתהיה ,

הראש שולט בי ,היצרים,

אבל יותר מכולם,

שולט בי אתה,

ב!קר ט!ב לkב ,

הושמדה

אני מעניש אותך ,

אני מעניש אותך על שאת מוציאה ממני משהו שלא הכרתי,

אני מעניש אותך על כך שאת גורמת לי להודות בפני עצמי ובפנייך שיש לי רגשות,

כן ,נהנתי להציג את עצמי בפני ובפני העולם כנכה רגשית,

זה עשה לי טוב לא להודות במה שמבעבע לי עמוק בפנים,

אני מצליף בך , וכל הצלפה מרפאת אותי, את השריטות והפצעים שלי, עוזרת להכל להגליד,

אני מביט בך,ואת כ'כ טובה לי ,שונה מהנוף המוכר והבנאלי שקיים,

אני הולך לאיבוד ,ובכל פעם שאני איתך אני מוצא את עצמי מחדש,

את מלמדת אותי לאט בדרכך שלך לרפא את עצמי,לתקן את עצמי,להיות טוב יותר ,קודם עבורי, ורק אז בעבור כולם,

ואיך יש לך את החיוך הזה שאני לא יכול לעמוד בפניו, החיוך שמוציא אותי בשניה מאיזון ,וגורם לי לזכור מהי אנושיות,

ואת ? את כ'כ טובה,

נפש עדינה,שברירית, שרק רוצה כמוני ,

לרפא את עצמה,ואני? אני נותן לך בית,

מקום לצבור חמצן ,כוחות מחודשים,

אני אוהב שאת גומרת ומתעלפת לדקות ,

זה מראה שהוצאתי ממך הכל,

שאני עושה הכל בדרך הנכונה, 

את מקיאה הכל החוצה ,

בדיוק כמוני,

חשבתי שאהיה מסוגל להיות איתך כמו שהייתי עם הקודמות, טיפשש שאני ,

אני מקנא לך, רכושני לך,גאה בך,

את מיוחדת,הכי מיוחדת שיש,

יפה כ'כ ,

כשהכרנו טענת שאת מלכודת דבש,

היום אני מבין כמה שצדקת אז,

אבל את טובה לי ,

ואת שלי ,

וזה מה שהופך הכל למיוחד כ'כ 

תודה לך , על שעות בהם את מכילה אותי,

נותנת לי מעצמך ואת עצמך, בטוחה שאוביל אותך תמיד למקום מבטחים ,שאיתי את בטוחה,

תודה שאנחנו לתיקון אחד של השנייה,

תודה ...שאת נותנת לי מה שאני צריך

את הכל עבורי,

את בית,

על כל זה אני מעניש אותך,

ויודע ,

שאת כמו תמיד ,

מקבלת ממני הכל,

במבט נערץ ומרצה,

וחיוך חם ואוהב,

תוציא ,

תקיא הכל אדוני,

כל הצלפה ממך מגלידה בך איזה פצע,

כל חדירה כוחנית מוחקת בך צלקת ,

כל מבט שאתה מביט בי מוחק ממך זיכרון כואב,

אני קשובה אלייך, לצרכייך ,רצונותייך,גחמותייך,

קשובה לרגשות שלך, 

תמיד!

אני מתחתייך אך כאן לצידך ,

לרפא אותך ,לרוקן אותך,לרצות אותך,

להגשים איתך, לחוות איתך, לקיים איתך ,

להיות לך למה שאתה בעבורי,

קיום יצרים,קיום גחמות ,

פורקן,ובית,

C.s