שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

העיניים זה המראה האחורית של הכוסשלירבאק

לפני 4 שנים. 8 בנובמבר 2020 בשעה 18:44

אני לא יודע איך להתחיל ...

תתחיל לספר לי מהתחלה השבתי לו בחצי חיוך ,

 

אני בוגד באישתי  

אני מודה ,

צריכים להשים אותי למול כיתת יורים שיטווחו בי כל אחד מחסנית שלמה וזה עדיין לא יכפר על מה שאני מעביר את אישתי ,

זה לא יכפר על כמות הדמעות והכאב

לא יכפר על הדקות הארוכות של הבדידות והפחד 

שבה היא מרגישה דברים ואפילו לא מודעת לרובם ,

בוחרת לעצום עיניים ולתת לזמן לעשות את שלו ,

 

יש לי מאהבת ,

היא נותנת לי מה שאישתי מחסירה ולא מסוגלת להעניק לי ,

המאהבת החברה הכי טובה שלי ,

אשת סוד ,

אשת שעשועים וגחמות ,

מגשימת המשאלות שלי ,

כשאני זקוק למנוחה נפשית פיזית מנטאלית 

כשאני סתם רוצה לפרוק לחצים 

כשבא לי זיון טוב 

התפרקות אמיתית מלאת תשוקה מטורפת אני מגיע אליה והיא מוציאה ממני הכל ,מרוקנת אותי,

תביני שתיהן חשובות לי 

לכל אחת בחיים שלי יש תפקיד חשוב ומרכזי 

אישתי היא שותפת חיי ,

היא חלק בלתי נפרד ממני 

איתה הבאתי ילדים ,בניתי בית ,

הקמנו משפחה חווינו קשיים ,שמחות ,

נפלנו והתחזקנו היא המקום היציב שלי בחיים ,

ואילו המאהבת נותנת לי תחושת חיות ,

מזכירה לי שצריך לצחוק ,

אני משטתה איתה ,

איתה אני לא חושב על כלום 

היא יודעת להכיל אותי 

היא מאפסת אותי 

מסדרת לי תראש 

מוציאה ופורקת ממני לחצים ,

אין לי צורך בשקרים מריבות וויכוחים 

היא פשוט שם היא תמיד הייתה שם על הצד הטוב ביותר ,

עם אישתי אני איש משפחה ,

אבא במשרה מלאה,

בעל במשרה מלאה ,

אני עובד ,

וצריך לספק את הצרכים הרצונות 

וכל דבר שמחובתי לעשות למען הבית שלי 

ואני עושה הכל ממקום שלם זה הבית שבניתי אני עם אישתי ,

הילדים האלה הם שלי  

אין יקר וחשוב לי מהתא המשפחתי ,

אבל לצד זה אין יקר וחשוב לי מהאושר הרוגע והשמחה האישית שלי שמתקיימת עם המאהבת ,

קל לשפוט מהצד ולומר בוגד!

אני דווקא שמח שאני בוגד ,

כשאני חוזר מהמאהבת אני מתקלח 

ויושב לחבק את אישתי 

אני מנשק אותה ,

אני סבלני ,

רגוע ,

נהנה מילדי שגדלים לצידי  

המאהבת עוזרת לי להישאר שפוי בתא המשפחתי שלי 

אני לא חושב כרגע במצב הנוכחי של היום שאוותר על מישהי מהם  

לכל אחת תפקיד חשוב בחיי ולי בחיהן ,

אין לי ספק שיגיע יום בו אבחר באישתי וילדי 

אבל עד אז 

אני שמח להיות אבא בעל ואיש משפחה רגוע שליו וטוב יותר 

 

בזכות המאהבת ! 

 

לפני 4 שנים. 1 בנובמבר 2020 בשעה 20:28

קיבלתי אותה אם כל הצלקות שלה,

אם כל השריטות שלה ,

אם כל הפאקינג אופי הדפוק שלה,

דפוק טוב !

קיבלתי אותה אם הילדותיות שלה,

אם הצומי הזה שהיא מחפשת להוציא ממני בכל רגע נתון,

קיבלתי אותה אחרי כ"כ הרבה שלא הצליחו להתמודד מולה,

קיבלתי אותה אחרי כל מה שהיא עברה וחוותה ומי לעזאזל ירצה במתוסבכת כזאת ביכלל,

ואז משום מקום מהודעה אחת שהיא שלחה לי ,

הבנתי ש...

קל להיתמכר אליה לא אשקר,

הרגעים שהיא יורדת על 4 זה מרגיש כאילו האדמה מתחברת אליה מרוב שהיא מתמסרת וכנועה,

היא גרמה לכל יום להפוך למשמעותי יותר ובעל ערך בעיני,

היא קפיצית מלאת שמחת חיים והומור ,

היא יודעת להפוך כל משהו קשה לפשוט יותר ,

היא גרמה לי לחייך במהלך הזמן הקצר הזה יותר משחייכתי תקופה ארוכה ,כן ...ארוכה אני לא זוכר מתי העיניים שלי שמחו יחד עם הלב הראש והשפתיים שלי,

והיא יודעת להעניק חום ,היא מלאת דאגה ואכפתיות כזאת שיוצאת ממנה מבלי להתאמץ,

הכניעות וההתמסרות שלה הם חלק ממנה היא מחוברת לשם כ"כ בטבעיות,

היא לא הייתה צריכה לעולם להתאמץ 

שאזרוק לעברה מילה טובה או חיוך 

אי אפשר שלא ,

וכן..אמרתי לעצמי שאשחק משחקים ,

שאני רוצה להנות מהחיים ,

היום אני מבין שאני לא אחר מטיפש ,

לא אני זה שקיבלתי אותה

זו היא שקיבלה אותי,

היא קיבלה אותי אם הצלקות שלי 

אם האי איזון שלי 

ללא העיקביות שלי 

 

היא קיבלה אותי אם המצבי רוח המשתנים שלי 

היא קיבלה כל מינוס בי וראתה בו מיוחדות והפכה אותו בעיניה לפלוס 

בנוחכותה הספקתי לשכוח עד כמה מגרעות יש בי

היא גרמה לי להרגיש שלם ,

לא פחדתי לחשוף בפנייה את הצלקות שלי 

החיצוניות והפנימיות כאחד 

כי היא תמיד נתנה לי בית ,

תמיד נתנה לי להרגיש שלעולם היא לא תשפוט אותי 

היא לעולם לא תבחן אותי,

היא תמיד הייתה שם בעבורי 

ואני כטיפש שאני עצמתי עיניים 

שכחתי להסתכל ,

 

 

אני טיפש... הייתה אחת שקיבלה אותי 

אם כל החסרונות שלי ....והפכה אותם למיוחדים

ואני ....גרמתי לה ללכת ,°°°

 

 

נ.ב.

לכל הדואגים והמודאגים 

התמונה נלקחה מהאינטרנט,

לפני 4 שנים. 1 בנובמבר 2020 בשעה 6:46

קמתי עצבנית !

בא לי להוריד למישהו סטירה ולסובב לו את הפנים 360 מעלות ,

 

אבל עזבו שטויות עצבים או לא ,

בוקר טוב לאב :) 

הושמדה

 

לפני 4 שנים. 31 באוקטובר 2020 בשעה 20:10

כן כן זונת צומי ,

אז מה אתם אומרים אודם אדום בעד או נגד?

♤♤♤

הושמדה

 

 

לפני 4 שנים. 31 באוקטובר 2020 בשעה 19:47

אני ארוץ אלייך כמו ילדה קטנה שרצה לאבא שלה אחרי שלא ראתה אותו חודש,

ארוץ אל זרועותייך,

למקום הכי מבין מכיל וחם שקיים

למקום הבטוח שלי ,

ארוץ ואחבוק את גופך ,

אשתחווה בפנייך ,על 4 צמוד לריצפה ,

אתיישב צמוד בין רגלייך 

כמו ילדה קטנה חשדנית סקרנית וביישנית

שמתחבאת בין רגלו של אביה,

אני ארוץ להריח אותך ,

את הריח שלך שגורם לי להרגיש בבית,

אתענג על הקול שלך שמרעיד לי כל תא שקיים בגוף ,

אנשק את ידייך לאט ,

אתענג על כל מבט שלך ,

אתענג על כל פיסת מגע ,

כי אני רעבה אלייך ,

רעבה תמיד ,

רעב שלא נגמר ,

אבל עד ששוב ארוץ אלייך

אמשיךלהתגעגע,להגביר רעב 

ולצבור יצרים שרק מחכים לפריקה ,

 

הושמדה

לפני 4 שנים. 30 באוקטובר 2020 בשעה 10:42

שישי שמח כלובי ,

:))))

קמתי רעבה ...

קמתי רטובה...

קמתי ...עם יצרים שמחייבים פריקה ,

הרטיבות הזו בחוט ,

מטורפת על הרגעים בהם אני מתהלכת עירומה עם חוט בלבד בבית ,

שכל הכוס מטפטף ורטוב

שהחוט ספוג ,

אני חייה בישביל הרגעים האלה ,

הושמדה

 

לפני 4 שנים. 28 באוקטובר 2020 בשעה 23:33

אני לא אוהב שאת הולכת כאן יחפה תזהרי תשימי לב איפה את דורכת יש כאן זכוכיות הדבר האחרון שאני רוצה זה שתיפצעי הוא אומר,

בלב אני מחייכת חיוך גדול ורחב ... נושכת שפה תחתונה ומתקדמת...

שימי נעליים ...אבל אדוני הרגליים שלי מלוכלכות ,

הוא שותק...אני ? שוב מחייכת בלב ונושכת שפה תחתונה ,

אני חושבת באותם הרגעים לעצמי  ..

עם הוא רק היה יודע כמה שריטות כמה חתחים וצלקות עברתי

הוא היה מבין שחתך קטן ושבר של זכוכית

לא באמת יפריעו לי לא באמת יכאיבו לי ,

הייתי מוכנה ללכת על שובל של זכוכיות עם היה צריך העיקר להגיע למקום בו דרש שאהיה ,

כי אעשה בעבורו הכל מתוך ידיעה שהוא לעולם לא ידרוש ממני משהו שיפגע בי ,

משהו שלא אהיה מסוגלת לו ,

משהו שיכאיב לי או יפריע לי,

היו רגעים בהם ייחלתי שתיכנס זכוכית לכף רגלי

בכדי שאוכל להתפנק עליו

 אבל אני מקבלת ממנו אינסוף גם מבלי להיפצע או להחתך אז החלטתי לוותר על ההצגה,

הרגעים בהם הוא נגע בי , 

הרגעים בהם הוא מחלל את הגוף שלי

בוחש בי ,

טועם אותי ,

מספיק מבט מהעיניים שלו...אני אסירה לחוזקות שבו לקשיחות שקיימת בו

אלוקים הוא עדי למה שהתחולל בגוף שלי בזכותו,

המגע שלו מחייה כל תא שקיים בגופי ,

המוח שלי עובד איתו שעות נוספות ,

הוא למדהים עבורי ,

 

 

לפני 4 שנים. 27 באוקטובר 2020 בשעה 13:36

אני מביטה בו חוקרת עם העיניים שלי כל חלקיק קטן שמתקיים בו,

בוחנת את שפת הגוף שלו, 

הנשימות,

הקול הזה שלו מרטיט לי את הנשמה ,

הוא מושיט לי את היד ,

ואני בוחרת לסרב כחוצפנית שאני,

הוא מרים אותי על כתפיו

ונושא אותי למקום מבטחים,

הוא מאוד כמוני, 

קונה ולא מוכר... למרות שאיתו למדתי למכור בערמות מבלי אפילו להשים לב הכל נשפך החוצה ,

כל מחשבה,

כל רגש,

כל נשימה שהופכת לכבדה ,

הוא נוגע בי והגוף שלי רועד ,

הוא שולט בי אני מרגישה את השליטה שלו בעצמות ,

הוא לא צריך להוכיח לי שום דבר ,

וויכוחים איתו מחוץ לתחום ,

אבל אני כחוצפנית שאני חייבת לבדוק גבולות

הוא אוהב את זה,

הוא מת על האופן שאני בוחנת אותו,

הוא אוהב להראות לי שיודע לקחת שליטה על כל מצב סיטואציה ומקום בו אנחנו נמצאים,

עמדתי באמצע שום מקום עם רגליים פתוחות ,

והיד שלו זלגה לעברי,

הוא חדר אלי עם היד שלו בברוטליות בוחש לי בכוס עם מבט קשוח בעיניים מרוב שהייתי רעבה גמרתי לו  פעמיים רצופות על היד ,

רדי על 4 כלבה !

הוא העניק לי ספאנקים לתחת שלא מביישים שום ספנקר או פלוגר ,

ומאדים אותי חורך את העור שלי ,

מחמם אותו,

מבעיר אותי,

 אני מוצצת לו ומתחברת לאיבר שלו באמולסיה מטורפת ,

כאילו שהאיבר שלו עכשיו הופך להיות

לחלק מהפה שלי 

והאיבר עומד מתוח ... כאילו רק חיכה ללשון שלי ,

לגרון והשפתיים שלי ,

והוא חודר ,ומזיין כמו פאקינג גרמני ,

עכשיו תהיי בשקט!

כל חדירה מענגת ,

כל חדירה מחברת אותי אליו,

מרטיטה ,מבעירה לי את הגוף,

הנשמה שלי צוחקת,

הגוף שלי ,

הנשמה שלי ,

אני מחוברת אלייך,

מרגישה אותך ,

הוא גומר, אני מנקה לו את האיבר היטב,

שלא יהיה ספק שהשארתי לו את האיבר לא נקי כמו שצריך,

והוא מביט בי ,

מתענג עלי ,

על המבטים שלי ,

הביישנות שבי,

על שאני לשלו,

פתאום כל השאלות שצצו לראשי קיבלו תפנית,

הכל התקבל כתשובות ,

ואני מבינה ,

שדברים טובים מגיעים לאט,

אבל שווים את ההמתנה,

לפני 4 שנים. 27 באוקטובר 2020 בשעה 6:20

הושמדה,

לפני 4 שנים. 26 באוקטובר 2020 בשעה 21:35

אני רוצה להתמכר אלייך הרבה יותר מאתמול ופחות מהמחר,

להרגיש את השליטה שלך בעצמות שלי,

אני פאקינג בנויה משכבות הגנה 

שבכל יום עוד ועוד שכבה יורדת ,

התשוקה חזקה מהכל ,

היצרים גוברים עלי לעיתים,

יש לי שנים של המתנה לפרוק,

יש רגעים בהם אני עוצרת להבין

עד כמה רחוק אני מוכנה ללכת ומגלה לעיתים שאני מוכנה ללכת רחוק מאוד ,

אני פשוט לא מאמינה בלתת לחששות לגבור ,

באי וודאות להטל בי ספק ולתפוס מקום,

אני צוברת חוויות,

נותנת לעצמי את המתנה הגדולה ביותר,

זכרונות, 

נותנת לגוף שלי להתמכר לתחושות ,

רגעים,

מקומות,

למוח להזין את עצמו באלפי פעמים בהם הייתי במקום בו הטיבו איתי,

במקום בו הטבתי עם עצמי,

בכדי שיגיע יום ואגיע לזקנה בכבוד ,

ארוויח כל קמט ,

ארוווח כל ווריד שיבצבץ מין העור,

אשב מול הטלוזיה עם כוס תה,

אעצום עיניים ואזכר,

בכל אותם הפעמים,

שלא חסכתי מעצמי 

את מה שעשה לי טוב 

 

הושמדה