סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

העיניים זה המראה האחורית של הכוסשלירבאק

לפני 4 שנים. 1 בספטמבר 2020 בשעה 21:38

הנפש שלנו חוותה אותו כאב.

או דומה אם אפשר לקרוא לזה ככה ,

שתי אנשים מוכי גורל שנפגשו בדרך לא דרך,

שתי נשמות מצולקות שמרפאות האחד את השניה ,

מי היה מאמין הא ,

איך אדם מצולק כ"כ יודע לתת אהבה? 

הקשיחות ,הסימונים, הכאב,

כל מה שאני מקבלת ממך אני מקבלת בחיוך ,

במבט מעריץ ,

כי אני שמחה שיש לי את הכוח

לעשות מה שאחרת לא יכולה ,

להכיל אותך , לרפא אותך ,לתת לך להיות שלם עם עצמך ,

הרגעים האלה שאתה מחדיר אותו וחונק אותי בו זמנית ,

ככל שהיד שלך לוחצת יותר על הגרון שלי 

כך החדירה חזקה יותר ,

תזיין אותי אני מנסה לומר במעט קול שנותר לי כשאתה חונק,

תזיין אותי ותרפא את עצמך ,

ואתרפא כך גם אני,

ומי האמין ששתי מטורפים משוגעים מצולקים כמונו

יהפכו לשלם האחד עם השניה? 

הצלקות שלך מייחדות אותך מהשאר,

תמיד איכשהו נמשכתי לבעייתיים ,

כמה שיותר צלקות ככה טוב לכריסטין על הלב ,

ככה הוא למיוחד יותר ,

מי צריכה לצידה גבר נורמטיבי ללא שריטות?

חיים משעממים קצת לא?

אתה מיוחד , 

והנוכחות שלך מרפאת אותי,

מחייה אותי,

מפעימה לי את הלב מחדש,

המיצים שלי החורים שלי...מתחברים אלייך

לאיבר שלך לגוף שלך באופן הומוגני ,

הרמוניה מושלמת ,

כל שניה לצידך היא אופוריה,

בועה, חלום,

לא בא לי להתעורר,

אז תמשיך אדוני ,

תזיין אותי ונתרפא עוד קצת ,

ונשתחרר ונצתלק מהיקום שוב,

כי בלי הצלקות שלנו אנחנו לא מיוחדים,

אלא סתם שתי אנשים פשוטים,

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י