רבים השואלים אותה מה צילק אותך ?
מה עד כדי כך סימן אותך שאת למי שאת היום ?
אז היא מוצאת את עצמה משפילה מבט ושותקת
כי לדבר על זה זה היה הדבר הקשה ביותר עבורה ,
אבל היום? היום היא גאה בדרך שעברה ,
בחוזקות שיש בה,
היום היא לא מתביישת לזעוק לעולם
א נ ס ו א ו ת י ב א ו נ ס ק ב ו צ ת י ,
כן , בגיל 13 ,
7 בני מיעוטים החליטו לצלק אותי ,
לסמן לי את הנשמה ,
אני לפעמים תוהה למה לעזאזל אני צריכה מישהו שיוביל אותי למקום של כאב בכדי שאהנה ואתענג?
למה אני זקוקה לרעידות בגוף בכדי להרגיש מאוזנת ,
למה אני זקוקה להיות במקום הנמוך ביותר אנושית בכדי להרגיש קיימת ועם חמצן ?
אבל אני היום שלמה ,
שמחה על מקומי ,
אני למי שאני בזכות כל אותן הצלקות שלי ,
וכן יש עוד רבות אחרות גדולות לא פחות
מזו העיקרית של חיי ,
ועדיין,
שורדת בכבוד ,
לעיתים גוססת ,
לעיתים בוכה , מתפרקת,נשברת,
מחפשת מקום חשוך להעלם בו ,
אדמה רעועה להיבלע בה ,
לב מכיל לטבוע בו ,
הצלקות שלי ילכו איתי,
ימשיכו להוביל אותי בכל דרך בחיי ,
אני לא מתביישת בצלקות שלי,
אני למיוחדת בזכותן ,
אני שלמה עם עצמי ,
עם אותם הפאקים שלי,
אותם השריטות שלי ,
שמיחדות אותי ,
רבים האנשים שלא בנויים להכיל אותה ,
להיות קרובים אליה ,
והיא ממשיכה לעמוד על שלה ולהמשיך בדרכה,
גם עם זה אומר שלרוב היא עומדת לבד,
נפש חופשיה ומצולקת,