נתתי לו ללכת ,
לאדם שהטיב איתי,
לאדם שגרם לי אחרי שנים לחייך מהבטן,
כשהוא דרש שננתק קשר ומגע כי ההתמודדות קשה לו למול הרגשות, הרגשתי כאילו נתנו לי אגרוף בבטן ,
נפער לי בלב חור ,
בניתי איתו אמון תוך דקות אחרי שנים
שלא נתתי אמון באיש ,
עכשיו נוכחתי לגלות ,
אסור לי לתת אמון באיש ,
הוא דאג לשאול בכל יום מספר פעמים עם אני שלו
רק שלו , ודאג גם לומר זאת ,
אז איך פתאום אחרי שהשיג את רצונו הוא מפחד מהתמודדות ובורח?
פחדן ,
דאגתי לומר מספר פעמים שאני לא מכוונת לאהבה,
אני שכל חיי זייפתי אהבה ,
לא אוהב לעולם ,
וכך היה ועמדתי במילתי ,
כן , הוא הודה לומר כמה שונה אני מהנוף,
יפה ומושכת כמו אש,
שאני שונה מכל מה שהכיר בצורה הטובה ביותר,
ולכן הוא לא מסוגל להישאר ובוחר לשחרר,
הקשיחות שבו,
הגבריות שנוטפת ממנו ,
הדאגה ,ההכלה, החום,
הענישות והפרסים,
החדירות,הנשיקות הרטובות ,
הגמירות שלך ,
הכל היה למושלם ,
הוצאת ממני רק טוב ואושר,
רפאת אותי,
וכל שבר התאחה ומצא את עצמו לשלם,
היית לי לבית ,
ועכשיו כל דמעה ממלאת את מקומך,