העיניים זה המראה האחורית של הכוסשלירבאק

הוא מחדיר בי את איברו המפואר לגופי,

גופי המלוכלך,

מלאת חטאים שאני,

מטונפת,מלוכלכת,

אבל טהורה בנתינתה והתמסרותה,

וכל חדירה מתבצעת בליווי משיכת שיער,

נשיכות,אחיזת השדיים שלה,

לעיתים הוא עוצר ומצליף בה עם חגורה,

מקלף ממנה שכבות ,

לאט לאט היא נכנסת לזון שלה,

ספייס,בועה,אשליה,

היא טוטאלית ,

מתנתקת בקלות מהכאב,

ונכנסת לעולם שלה,

הוא ממשיך לחדור,

ויורדות מעיניה דמעות קדושות,

הן מגיעות ממקום שהוא שלם בשונה מאושר או עצב רגעי, שם הם יורדות באטיות ,בחופשיות ללא מבוכה,

ממקום מרפא וטהור,

של שני אנשים ...שמטהרים את עצמם ,

והיא מאושרת ,

איזה אדם לא יהיה למאושר כשמוצא את הבית שלו באדם אחר?

איזה אדם לא יהיה למאושר כשמוצא את מקום האיזון שלו?

איזה אדם לא יהיה למאושר כשיוכל לתקן,

לתקן כל מה שרקוב בו,מלוכלך,מטונף,

מצולק,

אז היא נותנת לדמעות האלה לזלוג בשקט,

כי היא יודעת,

הן קדושות,

והיום ...לאט לאט היא הופכת לשלמה ,

אין בה כוונת להעלים בה את הכל

החטאים שלה,העבר שלה,

הצלקות שבה,

הם מה שהופכים אותה למיוחדת,

ואם לא הוא ? האדם שבצד השני של השוט,

נשמתה הייתה מדממת ,

וחיה היו ללא משמעות,