העיניים זה המראה האחורית של הכוסשלירבאק

זה מסובך  

ואף אחד גם לא יתאמץ להבין או לזכור 

משהו שהוא שלך ,

אני חייה חיים מלאי חיות שמחת חיים

אין יום שאני לא מנצלת לחוות משהו חדש ומשמח 

ואז היום הזה מגיע ,

היום השחור ,

את קמה בבוקר עם דמעות בעיניים ,

הגוף שלך כואב אותך מרגיש את הנפש שלך,

הנשמה שלך יודעת שזה היום בו היא נרצחה ,

הכל נראה מעומם ואפרורי כ"כ ,

את לא באמת שולטת בעצב שמשתלט עלייך

בכמות דמעות שהעיניים העדינות שלך מוציאות או באבל שהגוף שלך עובר ,

אז אני מתקלחת ומקווה שהמקלחת תנקה אותי ,

תשטוף ממני את הזכרון המצלק הזה,

הגוף עם זיעה קרה ,

אבל המקלחת לא באמת מנקה אותי 

אלא מציפה את הכל יותר ,

אני מרגישה את אותה תחושת הפחד בעצמות ,

היום הזה בו התאכזרו אלי ,

היום בו לקחו לי את הנשמה ורצחו אותה

היום בו קבעו בישבילי שזה הזמן המתאים ..

היום בו 7 גברים לקחו ילדה קטנה בת 13 ורצחו אותה ,

כנראה שלעולם לא אתגבר על הכאב הזה ,

לעולם האבל לא יעלם ,

הנשמה שלי תישאר מדממת עד יומי האחרון ,

אין לאדם הבנה עד כמה חזק הוא עד שזו הבררה היחידה שיש לו

מחר אקום ואחייך כאילו השמש זורחת לי מהתחת ,

אשמע מוזיקה ,אצחק ,ואהנה מהעולם ,

אבל עד אז ארשה לעצמי לכאוב 

כי בכל פעם שאני כואבת ....אני גם קצת משלימה עם העבר ומתרפאת ,