תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

נשמה עמוק והכניסה את ראשה למים, מודעת לקרבתו, המים כיסו את פניה, גרמו לה
לבהלה, הוציאה מהר החוצה ונשמה עמוק, מים ניתזים לכל עבר משערה.
עוד הפעם הוא אמר, מסתכל עליה, התנשמה מספר פעמים , לקחה אוויר והכניסה שוב,
הפעם החזיקה מעמד כמה שניות, קופצת החוצה ונושמת עמוק.
עוד הפעם ציווה, דמעות החלו לרדת, רגע בבקשה, קשה לי עם זה, העיף לה סטירה
ואמר בשקט, עוד הפעם, היא הסתכלה עליו המומה, לא ידעה איך להגיב, ראתה
אותו מרים שוב את ידו, לקחה נשימה עמוקה והכניסה את הראש, מרגישה את ידו
על ראשה, דוחפת פנימה לתוך המים, היא החלה להשתולל, לנפנף בידיים, הרגישה
שהיא נחנקת , הוא משך בשערה והוציא אותה, מצמיד אותה אליו ואומר לה, עוד הפעם,
היא לקחה נשימה עמוקה מרגישה את ראשה נדחף פנימה שוב, הפניקה גאתה בתוכה,
אני אטבע, מה הוא רוצה ממני?

כשהצמיד אותה אליו, שוב, הרגישה את הזין שלו עומד קשה בתוך בגד הים, התחילה להרגיש
פרפרים בבטן, תחושה שלא חשה כבר שנה, כבר שנה שלא שכבה עם גבר והרגישה את
מה שכבר חשבה שלא תרגיש יותר.
הוא הרגיש, ראה בפניה, ראה את פטמותיה מזדרקות מבעד לבגד הים.
היא היתה כל כך נבוכה וביקשה ללכת לשירותים, היתה זקוקה לפסק זמן כדי להרגע.
לא ענה, משך בשערה לאחור ונישק אותה בפראות, היא ניסתה להתנגד, ניסתה לבעוט
אך במים היה לה קשה, הצמיד אותה לקיר ודחף את הזין שלו בין רגליה,
ניסתה לצעוק אך הוא סתם את פיה בידו, מושך אותה החוצה מהבריכה, גורם לשריטות בגבה
מהדופן, כשהיו בחוץ הצליחה להשתחרר וניסתה לברוח, מחליקה על הרצפה הרטובה,
קיבלה מכה בראש, איבדה את ההכרה.

שעור שחייה - חלק ראשון

התביישה שלא ידעה לשחות, אם חד הורית, הבן שלה למד לשחות בחופשת הקיץ
ורק היא לא יודעת לשחות, פוחדת מהמים העמוקים, מציק לה שהיא לא יכולה
לבלות עם בנה במים העמוקים, החליטה לעשות מעשה, נגשה למדריך השחייה
בקאנטרי הקרוב לבית ובשקט ביקשה ממנו לשוחח בצד, בחור שרירי, נאה,
שאלה על שעורי שחייה , בקשה שעורים פרטיים בשעות שאין אף אחד בבריכה,
לא רצתה שיצחקו ממנה, ילעגו, ידעה שיהיה לה קשה ללמוד אך היא חייבת להתגבר,
מרוב התרגשות לא שמה לב למבטים שנעץ בה המדריך, לא ראתה אותו מלקק את שפתיו.

הם קבעו ליום שני הקרוב, המדריך אמר שבשעה עשר הבריכה נסגרת ואז היא תהיה לרשותם.

ביום שני בעשר התייצבה בבריכה , אלך להחליף בגדים היא אמרה למדריך שחיכה לה,
הלכה בעיניים מושפלות, מחשבות מתרוצצות בראשה אל המלתחות, החליפה בגדים ולבשה בגד ים
שלם, נעלה כפכפים והלכה אל הבריכה ברגליים רועדות.
הכנסי למים הוא אמר וקפץ פנימה קפיצת ראש, היא ירדה לאט במדרגות, מחזיקה חזק את הסולם,
מגששת ברגליה אחר תחתית הבריכה, יותר מהר צעק אליה, אין לי את כל היום.
הוא התקרב אליה בשחייה , נעמד מולה והניח את שתי ידיו על הקיר שמאחוריה, כולא אותה ביניהן.

היום השעור הראשון הוא אמר בשקט, נועץ בה מבט מביך, תחילה בעיניה ולאט לאט לאורך גופה,
את יפה , את יודעת? מושכת מאוד.
לא ידעה מה להגיד, לא היתה רגילה במצבים שכאלו, היתה נבוכה וביקשה ממנו להתחיל.
תנשמי עמוק ותכניסי ראש למים הוא אמר בטון מצווה, היא החלה לפחד אך עשתה מה שאמר,
החזיקה חזק בדופן הבריכה, נשמה עמוק והכניסה את הראש למים.

שמעה שהוא יהיה במסיבה עם הזונה החדשה שלו, גל של קנאה עבר בה,
החליטה ללכת, לגרום לו לקנא, התלבשה כמו שהוא אוהב, כמו זונה,
חצאית עור מיני שחורה עם שסע בצד, גרבי רשת עד הירך, ביריות שחורות,
ללא חזייה, רק גופייה שחורה צמודה עם מחשוף גדול, נעלי עקב סטילטו גבוהות.
החליטה להגיע שעה לאחר כולם, נעמדה בפתח וסרקה את האולם במבטה,
ראתה מספר זאבים נוטפי זימה מתקרבים אליה, חייכה אליהם תוך כדי שקלטה
אותו בצד השני של החדר עם זונתו החדשה, בקושי הצליחה לעצור את דמעותיה
ופנתה אל הגברים שבאו לקראתה, החלה לפלרטט, להסתובב בחדר,
ישבה ליד הבר ושתתה מספר כוסיות כשקלטה את מבטו המלגלג על פניו, כמו
תמיד ידע לקרוא אותה היטב, לאחר שעתיים מצאה עצמה באחד החדרים הקטנים,
על מיטה מכוסה בכיסוי אדום, מזדיינת עם מספר גברים , רצתה להקיא, רצתה
ללכת אך הם לא נתנו לה, החזיקו אותה בידיה ורגליה וזיינו אותה לפי התור,
כשסוף סוף הגיעה לביתה ראתה שהשאיר לה הודעה במשיבון, עם הוראות
באיזו שעה ולאן להגיע למחרת, מה ללבוש, הוראות מפורטות כמו תמיד.
בשעה היעודה מצאה את עצמה במיטתה מתחת לשמיכה, מסתכלת בשעון,
סופרת שניות ודקות, יודעת שזו ההזדמנות האחרונה.


פאני היל

קומי, היד של המאסטר שלי טילטלה אותי, מה השעה שאלתי מנומנמת ועייפה אחרי הסשן
הארוך בלילה, קומי אמר שוב, שפשפתי את העיניים ואמרתי, בסדר, רק תן לי כמה דק
להתקלח ולהתארגן,
לא, אמר בנימת קול שאינה נתונה לפשרה, פתחתי פה בחוסר אמון, הרי המאסטר שלי
יודע שאני סובלת מכפייתיות בנוגע לנקיון, יש לי טקסים קבועים כשאני קמה בבוקר,
נכנסת לשירותים, מתקלחת, מצחצחת שיניים, מנקה אוזניים, לפעמים עושה דברים
פעמיים אחרת אני מרגישה עדיין מלוכלכת.
בואי אחרי הוא אמר, מחזיק בידו תיק בינוני, בבקשה אדון, לפחות לשירותים ולצחצח
שיניים התחננתי, מעבירה לשון בפה, מדמיינת את החיידקים זוחלים להם בכל פינה,
לא כדאי שאגיד שוב אמר לי המאסטר, עד היום במשך השנה שהיינו ביחד לא קרה
שהמאסטר לא התחשב בשגעונות שלי, נעלתי מובסת את הכפכפים שלי, זה זיכה אותי
בסטירה, עכשיו הייתי המומה לגמרי, המאסטר ידע שאני לא אוהבת כאב, רק שליטה
מנטלית, תבואי יחפה הוא אמר, בבקשה מאסטר, אני לא יכולה ללכת יחפה , הרצפה
מלוכלכת(לא משנה שאתמול צחצחתי את הבית בצהריים והרצפה הבריקה),
מבט אחד נוסף ממנו וירדתי יחפה לרצפה, מרגישה כל גרגר כאילו היה אבן מתחת לרגלי
הלכתי אחריו במבט מושפל, דמעות בעיניים, הגענו למרפסת הבית והמאסטר החל לצאת אל
הגינה, יורד לדשא, נעמדתי, לא יכולתי, כבר שנים שלא דרכתי על דשא חשופת רגליים,
רגליי רעדו, סטירה נוספת החזירה אותי למציאות, הושטתי רגל ועוד רגל מנסה להתעלם
מההרגשה המבחילה שטיפסה לה במעלה גרוני, הגענו אל עץ הזית שבחצר, המאסטר הוציא
תאורת חרום מהתיק, הדליק אותו ותלה על העץ, באור החלש ראיתי ארבעה יתדות תקועים
באדמה מתחת לעץ, תשכבי הוא אמר, נתתי צעד אחורה, אני לא מסוגלת צעקתי לעברו,
אתה השתגעת, אתה יודע שאני לא מסוגלת לשכב על האדמה, הוא תפס בשערי והשכיב
אותי בכוח, הרגשתי חולשה בגוף ונתתי לו לקשור אותי ליתדות, ידיים ורגליים מפושקות,
התיישב המאסטר עם הגב אל העץ מתבונן בי ומחכה, השרירים שלי התכווצו מהמתח,
אני צריכה לשירותים אמרתי לו בתקווה שירחם עלי וישחרר אותי, אין בעיה אמר,
תעשי , נענעתי את הראש, אני מחכה הוא העלה את טון הדיבור שלו, נענעתי את הראש
מצד לצד עם דמעות בעיניים מנסה להזכר במילת הביטחון שאף פעם בשנה האחרונה
לא השתמשתי בה, לא הצלחתי לחשוב בבהירות, כל שחשבתי עליו היו החיידקים שעולים עלי,
על המחלות שאחלה קרוב לוודאי ואמות מהן, סטירה נוספת קיבלתי כדי לשכנע אותי
שכדאי לי להשתין, עשיתי זאת תוך כדי בכי, השתן מתערבב באדמה שמתחת לגבי,
מלכלך אותי בבוץ מסריח, המאסטר יושב עדיין ומתבונן, אינו זז,
לאט לאט השמיים החלו להתבהר, זריחה, המאסטר פתח את התיק והוציא צנצנת דבש,
פתח אותו וטבל אצבע, הכניס לפיו והחל למצוץ , טבל שוב וקרב את אצבעו לפי, מכניס
פנימה ונותן לי לטעום, למצוץ את אצבעו, ידע שזה מגרה אותי, ניסיתי להתרכז בכך,
לשכוח את שאר העולם, החרמנות החלה לשלוט בי, הוא טבל שוב את אצבעו בדבש,
מורח את הפיטמות שלי, מעביר קו דבש בין פיטמה לפיטמה, יורד אל הבטן, מצייר ציורים
מתוקים, מוציא מפי אנחות הנאה, טובל שוב ויורד אל הכוס, מכניס את אצבעו פנימה,
ממלא הכל בדבש.
לאחר שסיים התבונן המאסטר ביצירתו המתוקה, מחכה.
מאסטר, לחשתי, בבקשה, אני לא עומדת בזה יותר, אני רוצה לחזור לבית, חייבת להתקלח,
הוא לא ענה, רק חיכה, ממשיך להתבונן, מסתכל על הרגליים שלי.
על מה הוא מסתכל כל כך בעיון חשבתי, התחלתי להרגיש דגדוגים מטפסים ועולים, הייתי
בטוחה שאני מדמיינת כמו תמיד שחיידקים וחרקים עולים עלי, אך הפעם אכן טיפסו
ועלו נמלים קטנות וחרוצות, ריח הדבש משך אותן מרחוק, הרמתי ראש והתחלתי לרעוד
ממה שראיתי, ניסיתי לזוז, לטלטל את הגוף כדי שיפלו, התחננתי למאסטר שלי,
וכשכלום לא עזר שכבתי ועצמתי עיניים, מותשת, לא הרגשתי איך הוא שחרר אותי ולקח
אותי לבית, שם הכניס אותי לאמבט שמילא במים חמים מראש, מסבן אותי בעדינות,
מנקה כל פינה בגופי, שוטף אותי שוב ושוב כדי שארגיש נקייה.

למחרת התעוררתיי מזיעה כולי, נרעדת מהסיוט שתקף אותי, התבוננתי במאסטר
ששכב לידי וירדתי בשקט אל המקלחת כדי להתנקות מהלכלוך שדבק בי בסיוט,
ככה זה כשסובלים מכפייתיות לנקיון, זה לא משנה אם זה אמיתי או לא, הוא קיים
וצריכים למגר אותו.

פאני היל