תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

קומי- פקד עליה כשטילטל והעיר אותה מהשינה, החלה לחייך כששמעה אותו, אך החיוך גווע על שפתיה כשקלטה את הטון הקשוח בו דיבר, היום קצר והמלאכה מרובה אמר לה, משחרר את אסוריה וזורק לעברה שמלת פשתן פשוטה, קדימה, תתלבשי.

היא השפילה את מבטה , חשקה את שפתיה והחלה להתלבש לאט בכוונה כדי להכעיסו.
הוא נעל שרשרת מתכת עבה לקולרה, שהפריעה לה ומשך אותה אחריו, לרגע כשלה על ברכיה ונשרטה, אך הוא לא הביט בה , נתן משיכה וכשהרגיש שקמה על רגליה הוביל אותה אל הקומה שמעל, אל המטבח.
היום תתחילי ללמוד עבודות בית, אני יוצא לעבוד בבית המלאכה שלי וכשאחזור בצהריים אצפה לארוחה על השולחן ומטבח נקי, כל המוצרים על המדף, הדלי והסמרטוט בפינה, את השרשרת נעל ללולאת מתכת שהיתה מקובעת לקיר והלך.

עמדה דקות ארוכות במרכז המטבח, מעולם לא בישלה כל שכן ניקתה, לא היה לה שמץ של מושג איך והיכן להתחיל, מה לעשות, לאחר מספר שעות כשחזר למטבח, עמד בפתח והחל לצחוק, גורם לה להתרגז, היא ישבה על ברכיה, שערה פרוע, ביצים שבורות על הרצפה, קמח מפוזר סביב, פה ושם שלוליות של מים, היא הסתכלה עליו כשדמעות בעיניה, אני שונאת אותך היא צעקה עליו, איך אתה יכול להתנהג אלי כך לאחר אתמול בלילה?

הוא הסתכל עליה ברצינות, אינו עונה, מביט בעיניה, בגופה, את פשוט שייכת לי, את לא מבינה?

יש לך שעה כדי לנקות את המטבח, לא תקבלי מזון עד שלא תעשי את זה, הוא הניח את הדלי לידה והחל מסביר לה בסבלנות איך לשפשף עם המברשת את מרצפות האבן ולאחר מכן לנגבן עם הסמרטוט הרטוב, היא לקחה את המברשת בידה והחלה דופקת אותה ברצפה וצועקת, אני לא משרתת, תפסה את הדלי ושפכה עליו את המים, הסטירה לא אחרה להגיע, הרים את סנטרה , ירק על פניה ואמר, כמו שאמרתי קודם, עד שלא יהיה נקי לא תקבלי מזון , את העונש על התנהגותך תקבלי אחר הצהריים, אמר והתיישב ליד השולחן, אוכל ומתבונן בה, רואה איך היא נלחמת בעצמה, אינה יודעת מה כדאי לה לעשות, מרגיש את הפחד שלה מהמחשבות על העונש שתקבל, לבסוף לקחה את המברשת בידיה, בעיניה מבט של השלמה, החלה לנקות.

אחר הצהריים, לאחר שנתן לה לנוח במרתף קשורה למיטתה, התקרב אליה, רואה אותה עוקבת אחריו בדריכות, גופה התקשח בציפייה, ללא אומר ודברים הקים אותה בגסות על רגליה, מושך אחריו את השרשרת ומוביל אותה לאחת מפינות המרתף, שם קשר אותה, ידיה כלפי מעלה, לתיקרה, ערומה, מחסום ממתכת חוסם את פיה.

הוא הסתובב סביבה, מביט בה, נהנה ממראה עיניו, ניגש את מדף מאחוריה, לקח צנצנת בידיו,
לאט התקרב והראה לה את הצנצנת, בתוכו היו יצורים חומים ודוחים, מתפתלים אחד על השני,
היא ניסתה לדבר, להתחנן, אך רק רוק יצא , נוזל על גופה.
תראי מה מצאתי היום בבוקר בביקור ליד הנהר, נכון שהיצורים הללו חביבים?
הוא פתח את המכסה , מוציא בעדינות אחד מהם, מניח על שדה הלבן עלוקה, עוד אחת ועוד אחת,
גורם לה לרעידות בלתי נשלטות, לחולשה, עצמה את עיניה, מרגישה את גופן הרטוב על גופה,
כיצד נצמדות אליה, אנחות יצאו מפיה, חום החל עוטף אותה, הרגשה מוזרה, כאילו זה נעים,
פתחה את עיניה וסגרה מייד, המראה העביר בה צמרמורות, שדיה היו מלאים ביצורים הדוחים,
יותר מזה לא זכרה, בפעם הבאה שהתעוררה היתה שכובה במיטתה, מכוסה בשמיכה, אינה יודעת
אם יום או לילה.

פאני היל

המאסטר עצר לידי, חייכתי אליו ונכנסתי לרכב, כל כך התגעגעתי אליו, מזמן לא נפגשנו,
כשהתקשר ואמר לי להתכונן, להכין כלי רחצה ולחכות לו במקום הקבוע, הייתי הכי מאושרת שיכולתי להיות, הוא חייך אלי בחזרה, אך מהכרות איתו כבר הבנתי איזה סוג חיוך זה,
חיוך שצופן מאחוריו כוונות נסתרות, רכן לעברי ונשק לי.

לאן נוסעים? שאלתי את המאסטר, לפארק , ענה קצרות ולא הוסיף, אהבתי לסוע לפארק בלילה, אהבתי כשהיה מצמיד אותי למכסה המנוע , מרים את החצאית או מוריד את מכנסיי עד הברכיים ומזיין אותי בתחת שוב ושוב, כשמדי פעם עוברים אנשים בסביבה ומציצים בגניבה, זה היה מחרמן אותי בטירוף, מרעיד אותי, הייתי עוצמת עיניים ומתמסרת, עיני היו עצומות בזמן הנסיעה, מתמכרת למחשבות המענגות, לשמחתי ללא הפרעה מצד המאסטר שלי, פקחתי אותן כשהרכב עצר והמנוע נדם.

המאסטר עצר במגרש החנייה ליד משאית קירור, זה טוב חשבתי בליבי, ככה לא נהיה חשופים לגמרי לעיני כל אלא רק לאלו שיעברו קרוב.

תתפשטי ותצאי מהרכב פקד עלי המאסטר, הייתי מופתעת ומבולבלת, אף פעם לא עשיתי את זה מחוץ לרכב במקום ציבורי כזה, ערומה לחלוטין, מחשבות לחוד ורגשות והרגשות לחוד, הדופק החל לפעום בחזקה, הכוס התמלא בבת אחת בנוזלים, חום פשט בגופי, התרגשות מוזרה, היום יהיה שונה לגמרי מכל מה שהיה עד היום חשבתי לעצמי, איני יודעת אם לשמוח , לפחד, להתרגש, אך כנראה כל הרגשות היו קיימים בתוכי במעורבב,
המאסטר כבר חיכה ליד הדלת שלי כך שהתחלתי להתפשט מהר, מסתבכת עם המכנסיים (חוקי מרפי- כשממהרים הכל משתבש), מסתבכת עם החולצה, הכפתורים סרבו להפתח, ראיתי שהוא מתחיל להיות קצר רוח, הלחץ החל להשפיע עלי, כפיתי על עצמי עצירה רגעית של ההתפשטות ולאחר מכן לעשות את זה לאט על מנת לא לבזבז זמן בשטויות.

לפני שיצאתי מהמכונית הסתכלתי לצדדים, הפעם הייתי לחוצה , שמא יעברו אנשים באזור, כשהייתי מחוץ לרכב קלטתי בזווית העין סיגרייה נדלקת בתא הנהג של משאית הקירור, מאסטר, לחשתי למאסטר שלי, יש משהוא בתא הנהג, הוא בטח מסתכל עלי, המאסטר הצמיד אותי בכוח אל הרכב שלו, מושך בשערי לאחור, ידו השנייה נכנסה אל בין רגליי, מועכת ומשחקת, כבר לא היה אכפת אם יש משהוא באזור, לאחר תקופה כל כך ארוכה הייתי רעבה, מורעבת יותר נכון להגיד, גוועת ברעב, גמרתי בלי שליטה, רועדת כולי, דבר שזיכה אותי בסטירה על כך שהעזתי לגמור בלי לבקש רשות.

תסתכלי אלי אמר המאסטר, הסתכלתי למאסטר האהוב שלי בעיניים, היום את לא זונה , היום את
חתיכת בשר, בשר אדום שיוצא למכירה פומבית בקצבייה לצד חתיכות בשר נוספות.
לא כל כך הבנתי על מה הוא מדבר אך ההתרגשות עלתה ועלתה, אני יכולה לגמור מאסטר? בבקשה התחננתי, מנסה להתחכך בו, להרגיש אותו, לא אמר ולא הוסיף.

שערי שהיה תפוס בידו נמשך בצורה כזו שגרם לי ללכת בעקבותיו, צעדנו לעבר המשאית, הדלתות האחוריות היו פתוחות, מה שראיתי גרם לנשימתי להעצר לשנייה, תעלי ניתנה הפקודה, בקושי הצלחתי לעלות ברגליי הכושלות, כשהמאסטר מדרבן אותי על ידי הצלפות קלות על ישבני.

זו היתה משאית קרור להובלת בשר, בפנים היו על התקרה ווים גדולים לתליית הבשר, המאסטר העמיד אותי במרכז המשאית, תפסקי רגליים וידיים למעלה, עשיתי את זה בלי שום שהות, ידיי נקשרו לווים שמעל, רגליי נקשרו ללולאות מתכת שהיו מקובעים ברצפת המשאית, הרגשתי את המשאית מתניעה, הדלתות נסגרו ואור חיוור בקע ממנורה קטנה בפינת המשאית.

כל כך רציתי שיגע בי המאסטר, בבקשה מאסטר, אני צריכה אותך אמרתי לו, הוא התעלם ממני, החל מתעסק בתיק הציוד שלו, תיק ההפתעות כמו שכיניתי אותו, הוציא מבחר שוטים, מחבטים ואמר: כמו שהתחלתי להסביר לך, את לא הזונה שלי היום, את בשר שמובל למכירה פומבית, אך בשר צריך להיות אדום ונוטף דם ואת יקירתי לבנה כמו סיד, עד שנגיע נצטרך לשנות את זה , משמעות המילים נוטפת דם החל לחלחל למוחי, למה הוא מתכוון? התחלתי לרעוד בלי שליטה כשהמשאית יצאה לדרכה, מטלטלת אותי קדימה ואחורה בכל עצירה, בכל פעם שעלתה על מהמורה בכביש.

המאסטר החל להצליף בי, משלב הצלפות חזקות עם חלשות, מלטף מדי פעם את ישבי ורגליי,
מרגיש את חום גופי, התחלתי לצוף בחלל שלי, המשאית נעלמה, היה לי כלכך נעים להיות מטולטת כך, להרגיש את החום עם כל הצלפה והצלפה, מדי פעם הצלחתי למלמל : כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן, מאסטר...............
כשיצאתי מהחלל שלי, הספייס שלי, הייתי מחובקת בידיו, הדמעות לא אחרו לבוא, כל כך אהבתי את המגע שלו, גם הכואב וגם המרגיע, את גופו, ריחו, וכשהוא הרשה לי לגמור הרגשתי בעננים, אהב לראות אותי גומרת בלי שום מגע נוסף, רק מהגירוי הקודם, לראות את הבעות הפנים שלי, הצעקות, האנחות, הרעידות.

ובכן אמר המאסטר, עכשיו את אדומה כמו שצריך, כל שנותר הוא לראות אותך נוטפת דם כמו בשר טרי שיצא עכשיו משחיטה, כשראיתי את החפץ החד בידיו התחלתי לרעוד ולבכות, בבקשה מאסטר, אתה יודע שקשה לי עם דברים כאלו, דיברנו על זה.
עד כמה שזכור לי אמרת שקשה לך אך לא הצבת את זה כגבול, ניסיתי להזכר במה שדיברנו בעבר על הנושא, אך הראש לא עבד, הפחד שיתק אותי, התחלתי להרגיש אותו עובר על גבי, להרגיש את הצריבה, הטיפטופים, נשמתי נשימות עמוקות, יודעת שלא אתנגד, הוא יודע המאסטר, הוא יודע מתי קשה לי אך אפשרי, אני צריכה לסמוך עליו כמו תמיד , עצמתי עיניים, התמכרתי להרגשה שעוברת בגוף, מצאתי את עצמי נאנחת שוב, רוצה עוד , כשלפתע עצרה המשאית בחריקת בלמים, המנוע נדם ודלת הנהג נטרקה, הדלתות האחוריות נפתחו , המאסטר החל פותח את האזיקים שלי, משחרר אותי ומחזיק אותי שלא אפול, יודע שאני מרגישה חלשה לאחר עמידה זמן רב בתנוחה שכזו .

לאחר מספר דק של התאוששות ושתיית מים ניתנה לי פקודה, בואי, הלכתי ברגליים
כושלות אחרי המאסטר שלי , יורדת בזהירות מהמשאית, נכנסת אחריו לתוך מבנה לידו עצרנו,
האור החזק גרם לי לעצום עיניים , פתחתי אותן לאט כדי להתרגל כשנשימתי נעתקת, בחדר היו מקררים גדולים מלאים בבשר שחוט, במרכז החדר עמדו קשורות , ידיים לווים שבתיקרה , שלוש שפחות נוספות, ליד הקיר עמדו כעשרים גברים כשביד כל אחד שלט עם מספר, בצד השני היה שולחן , מאחורי ישבו שני גברים, אחד מהם החזיק בידו פטיש עץ, עליו הקיש מידי פעם וביקש שקט מהנוכחים.

נקשרתי במהירות לצד השפחות האחרות, נועצת מבט מבוייש ברצפה, פעם ראשונה שהייתי ערומה ומוצגת לראווה לעיני כל כך הרבה גברים, כנראה שולטים.

הצצתי מדי פעם כדי לראות איך השפחות האחרות נראות, לעשות השוואות, הסקרנות כמובן אכלה אותי.

שקט ירד על החדר, משהוא עומד להתרחש חשבתי, הכרוז הקיש פעמיים עם הפטיש והחל במכירה הפומבית, השיפחה הראשונה נמכרה לאחר מאבק בין שני אדונים באלפיים שח, השנייה נמכרה תוך דקה באלף שח, ראיתי שהאדון שלה לא היה מרוצה, השלישית נמכרה באלפיים ומאה שח , הגיעה תורי, הרגשתי כמו בשר בשוק, התחלתי להרגיש מושפלת, ככה הרגישו כנראה העבדים הכושים באמריקה חשבתי, רכוש של משהוא, אין קיום עצמי, המכירה החלה, ההצעה החלה מאלף שח, בזווית העין ראיתי בחור מלא, נמוך, עם עיניים רעות מתבונן בי ומרים את מספרו כדי לסמן לכרוז שהוא מעוניין, מדי פעם הסכום עלה כשמשהוא נוסף הרים את מספרו, לבסוף נשארו שניים שנאבקו עלי, הסכום היה על אלפיים ושלוש מאות,
כשהנמוך הרים את מספרו, הכרוז קרא ודפק על השולחן עם הפטיש, קריאה ראשונה, קריאה שנייה, קריאה שלישית, נמכר.

המאסטר שלי התקרב אלי ולחש לי, מזל טוב זונה שלי, נמכרת במכיר הרב ביותר, מה שמעיד על כך שאת בשר משובח, תענוג לחיך ופירוש הדבר שב- 48 השעות הקרובות את תהיי הזונה של הקונה שלך, תהני, נתן לי נשיקה והלך.

פאני היל

לאחר כשעה שמעה את הדלת נפתחת, את צעדיו במורד המדרגות, כשהעיפה מבט ראתה אותו ערום, ליבה החסיר פעימה, עדיין לא ידעה גבר וזו לה הפעם הראשונה שראתה אחד כזה ערום לגמרי, מבטה נמשך אל עבר האבר הזקוף שנמצא בין רגליו, סקרנית סקרה אותו, נזכרת בסיפורים שסיפרו המשרתות על ההתעלסויות, על האבר המיוחד שגורם להנאה כל כך גדולה, אך זכרה גם סיפורים על הפעם הראשונה, על הכאב, הפחד.

ידעה שהיום זה יקרה, הוא יקח אותה, יעשה בה כרצונו, כשהתקרב אליה, הישירה אליו מבט, יודעת שאין טעם לבקש, להתחנן שלא יעשה את זה, אל כן ביקשה שלא יכאיב לה, הסבירה לו שזו הפעם הראשונה.

הוא נגע בפניה ברכות, מלטף את לחייה, את שערה, רואה אותה עוצמת עיניים, מתמסרת למגעו.
פתח את האזיקים, הקולר, מפשיטה מבגדיה, לאט ובעדינות, מרגיש אותה רועדת תחת ידו, פתחי עיניים אמר לה, הסתכלי עלי, על עצמך, היא נענעה בראשה , הרים את סנטרה ומחה עם אצבעו דימעה מזווית עינה, פתחי עיניים יקירתי אמר לה, היא פקחה את עיניה, צוללת לתוך עיניו, מרגישה חום עובר בגופה, כל כך רצתה שיגע בה באותו הרגע וכמו שמע את הנעשה בתוכה, החל ללטף את גופה, מעביר בה צמרמורות, היא שלחה יד מהססת והחלה ללטפו, להרגיש את גופו, המרתף כאילו נעלם, רק אותו היא ראתה, רק אותו הרגישה, הריחה, החלה לנשקו, ללקק את עורו בשקיקה, רעב אדיר החל לנבוט בתוכה, צמא, למה? לא ידעה, אך ידעה שהיא חייבת לרוות את גופה, ידו חפנה את ישבנה, מצמידה אותה אליו, אברו הזקור נלחץ אל עבר ביטנה,
החלה להשמיעה קולות גניחה, אנחות, בהתחלה לא קלטה שהיא זו שמשמיעה, לרגע חשבה שאינם לבד, גופה החל להתכווץ, עיניה להתגלגל וצעקה יצאה מפיה, לאחריו שכבה בזרועותיו תשושה, דמעות יוצאות מעיניה ללא שליטה, מה קורה לי חשבה? על זה הסיפורים? על ההנאה הזו מדברים בחדרי חדרים?

רוצה עוד חשבה, עוד, עוד.... וכאילו קרא שוב את מחשבותיה החל לרגשה שוב, תוך כדי ליטוף החל מתקרב אל בין רגליה, הן נפסקו כאילו מאליהן, אצבעו החלה לשחק בדגדגנה, רטובה כולה, החלה לנזול על כף ידו, הכניס אצבע ועוד אצבע, מועך תוך כדי את שדיה, מועך ומרפה, גורם לה להתרומם אליו, לבקש, להתחנן למגעו, צובט פיטמה ועוד פיטמה, משחק בגופה, לפני שהבינה חדר לתוכה, אברו קשה וגדול, חדר בבת אחת, עוצר בתוכה, ממלא אותה, סוחט ממנה צעקה, כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן, לא נע, הביט לתוך עיניה, את שלי אמר לה בלחש, את שלי.

הוא החל לנוע בתוכה, משנה את הקצב מדי פעם, מטריף אותה, רגע לפני שהרגיש את ההתכווצות שלה, יצא מתוכה וקם מהמיטה, משאיר אותה עם פה פעור וידיים שלוחות אליו, מתחננות שימשיך, החל לנוע לאיטו לעבר האמבט שעמד בפינה, ממלא אותו במים חמים שחימם באח הבוערת, מים קרים שהביא מבחוץ.

כל אותו הזמן עקבה אחריו במבטה, מסתכלת על ישבנו , על צורת הליכתו הבטוחה, אינה אומרת דבר, רק מתבוננת, לומדת להכירו.

כשסיים ניגש לעברה, הניף אותה בזרועותיו ולקחה אל האמבט, משקיעה אותה בעדינות במים החמים, נכנס גם הוא ונצמד אליה, ללא שהיות חדר לתוכה שוב, גורם לה לזעוק מעונג, יושבת עליו, על אברו, רוקדת לפי חלילו, עולה ויורדת, מרגישה את שפתיו על שדיה, שלח יד לשערה, משך לאחור ונשך את שדה הימני, נשיכה עמוקה, דם החל לטפטף, עם אצבע החל לצייר על השד ציורים אדומים, שולח לשון ומלקק, שערה עדיין משוך לאחור, שדייה זקורים , עומדים לפניו, החל ללקק את פיטמתה השמאלית, לפני שהספיקה להתנגד נשך נשיכה נוספת, סוחט ממנה צעקת כאב ולאחריו אנחות של עונג, כןןןןןןןןןןןןןןןןן עודדדדדדדדדדדדדדדד, נתן לה סטירה והוריד אותה בחוזקה על הזין שלו, ממלא אותה בנוזל, נוזל שתלמד להכיר מקרוב, לטעום אותו, לדרוש, לרצות.

ניגב אותה בעדינות, מרגיש את חולשתה, לקח אותה אל המיטה, קשר אותה שוב עם שלשלאות הברזל, את קולר המתכת החזיר למקומו וכיסה אותה בשמיכה, כל כך עייפה היתה שנרדמה מייד, אינה מרגישה בשלשלאות, אינה מרגישה שעזב, שינה נטולת חלומות.

פנטזייה- האינדיאני

כף רגלו היתה מונחת על הציד שצד בשדה, מסתכל עליה שוכבת לרגליו,
כמה מכוערת חשב לעצמו, לבנה לגמרי כאילו מי הנהר שטפו את הצבע מגופה,
כמה מכוער חשבה האשה ששכבה למרגלותיו, כאילו השמש שרפה את עורו,
ללא שהיות קשר את רגליה וידיה והרימה על כתפו, מביא אותה אל הכפר,
זורק אותה בתוך אוהל גדול, על פרווה פרוסה, על האדמה, במרכז האוהל
דלקה מדורה, מדורת השבט.
החל חג סביבה משמיע קולות שמחה, קולות קריאה לחבריו, בד בבד החל מתיר
את אסוריה, מפשיטה מבגדיה, מותיר אותה ערומה ורועדת מתערובת של קור,
פחד, התרגשות.
לאט לאט החלו מצטרפים לוחמים נוספים אל המעגל, קולות שירתם עולה ועולה,
אליהם מצטרפים התופים, בום בום בום, מרעידים את נימי נשמתה.
ניגש אליה ראשון הצייד , הופך אותה על ארבע ומזיין כדרך החיות, מאחור,
החלה להרגיש בחום העוטף אותה, בחום הגועש בתוכה, יורד אל בין רגליה,
מרעיד את גופה, אינה שמה לב שהלוחמים, ציידים, מתחלפים ביניהם, שירתם
מתחזקת, רוקדים במעגל סביבה, והתופים מרעימים, מספרים לעולם את
הנעשה באוהל, השעות נוקפות, עוברות, השחר עולה.
תיפוף חזק לאחריו יורד השקט, רק הצייד וטרפו נשארים, רצוצים אך מרוצים.
חשב האינדיאני בליבו, חבל שהיא מכוערת, חשבה האשה בליבה, חבל שהוא מכוער.

פאני היל

מים קרים שנשפכו עליה , העירו אותה מעילפונה, אך רק לאחר מספר דק הצליחה לקלוט מה קורה סביבה, כשמחסום הפה הורד מפיה, הצליחה ללחוש , ברגע שאבא שלי יגלה הוא ישסף את גרונך ואני אעמוד שם ואמחא כפיים.

ישנה בעיה אחת קטנה עם מה שאמרת כרגע, הסתכל בעיניה ואמר לאט על מנת שתקלוט כל מילה-
אבא שלך יודע מה קורה פה, הוא נתן את רשותו, הוא הסכים איתי שאת ילדה מפונקת הזקוקה לחינוך מחדש, עיניה התרחבו באימה, מסרבות לקבל, להבין את הנאמר, לא תהיה לה ישועה מהאדם הזה, מהמפלצת, אתה משקר......אך מבט נוסף בעיניו אישר לה את חששה הגדול מכל, עצמה עיניה והתכנסה בעצמה, אינה מגיבה כששחרר אותה והוציא אותה מהכלוב, אינה מגיבה כשנשא אותה בחזרה אל המרתף, המואר באור לפידים, אינה מגיבה כשחיבר את הקולר בשרשרת עבה אל הקיר, התכרבלה ככדור, דחפה אצבע לפה והחלה מוצצת.

לאחר מספר ימים בהם טיפל בסימן על ישבנה עם משחה שרקח לבד, השקה והאכיל אותה, החלה לצאת מההלם בה היתה שרוייה, מצאה עצמה מחכה לשמוע את פסיעותיו, את הדלת נפתחת, הבדידות היתה כבדה מנשוא, היתה רגילה לצוות משרתים שסבבו אותה, לא היתה רגילה להיות לגמרי לבדה, החרקים שזחלו על הרצפה ומדי פעם על המיטה, עכבר שרץ מדי פעם במרתף , הבעיתו אותה.

שמעה אותו פותח את הדלת, התיישבה וחיכתה, בשקט, רק התבוננה, כל שנותר לה בימים האחרונים, להתכנס במחשבותיה, לתכנן תוכניות, כיצד לברוח, כיצד לפגוע בו.

מחר אנחנו נתחיל בחינוך אמר לה, את כבר מספיק חזקה כדי לעמוד בכך אמר.
את תלמדי איך לטפל במשק הבית שלי, איך לפנק אותי, גופך ישרת את צרכיי בכל דרך שאחפוץ,
אביך נתן אותך לי, את רכושי הבלעדי, לא הצליחה לעמוד בכך וירק בפניו, הדבר גרר תגובה מיידית
והסטירות לא החלו להתמהמה, ניסתה להתגונן, אך לא הצליחה, סטירה לפנים, בישבן, בכל מקום
חשוף שנגלה לעיניו, עורה הפך האדמדם, כף ידו היתה גדולה ומיובלת, כל מכה הכאיבה לה מאוד,
מוציא מפיה יפחות.
לאחר שסיים, לחש לה באוזן, כל חריגה מציות, כל מעשה שלא במקום יגרור עונש מיידי ותאמיני לי שכל עונש יהיה שונה מקודמו, מעניין מקודמו, אז כדאי שתחשבי לפני כל פעולה שלך, לפני כל מעשה.

המשך יבוא

חרש הברזל - חלק שלישי


שקשוק המפתחות החזיר אותה להווה, למרתף בו היתה כלואה, בתוכה היתה סערה, פחד אחז בה,
אך שנים של הרגל לימדו אותה לשמור על קור רוח למראית עין, כלפי חוץ, לא להראות את רגשותיה,
חינוך של בני אצילים.

הסתכלה בו כשקרב אליה, גבר מרשים חשבה לעצמה, דופקה פתאום הולם בצורה אחרת, שונה,
אבא שלי יחפש אותי אמרה לו וכשימצא, יוציא אותך להורג, למה שלא תשחרר אותי ואתן לך סכום
כסף נכבד ונסגור עניין?

הוא התישב על המיטה לידה, מלטף את ידה, את רגליה, היא ניסתה לזוז אחורנית, נתקלת בקיר שמאחוריה, את יודעת? אמר לה,מהרגע שראיתי אותך באותו היום במרתף, ידעתי שתהיי שלי, שתהיי אשתי, שפחתי, המשרתת שלי, היא פערה פה גדול, ראית אותי במרתף באותו היום?
הייתי בחדר שמאחוריך, היית שקועה בנעשה שלא ראית אותי, הכנתי לאבא שלך ציוד מיוחד, מיוחד מאוד, את מבינה? מה שראית היה סימון המשרתים בבית בסמל האחוזה, אך ישנם משרתים בודדים, בעלי מעמד מיוחד בבית שלכם, הם מסומנים גם בסימון נוסף, סימון שייכות, הם הזונות של אבא שלך,
היא סטרה לו, איך אתה מעיז לדבר על אבא שלי, הוא תפס בידה וסטר לה סטירה ועוד ועוד, מטלטל אותה, זו הפעם היחידה שהעזת לעשות את זה אמר, היא ניסתה שוב, אך היה חזק ממנה, תפס את ידיה והצמיד אותה למיטה.

תסתכלי עלי אמר לה, בעיניים שלי, היא השירה מבט מתריס לעיניו, היום את הולכת להיות מסומנת,
לא סימון רגיל, סימון של שייכות בישבן המלכותי שלך, אמר בגיחוך,
למרות הגיחוך היא ראתה את הרצינות בעיניו, נלחצה והחלה לצעוק לעזרה, להאבק, בבקשה לאאאאאאאאא לעולם לא אשרת אותך.

הוא שחרר את השרשרת מהקיר , מרים אותה על הידיים, צורחת ומתפתלת, כחיה הנלחמת על חייה,
יצא איתה לחצר, שם ראתה כלוב על עמודים, הוא העמיד אותה והפשיט אותה, תוך כדי מאבק, שרטה את לחייו, נלחמה בכל כוחה, נשרטת בעצמה, לאחר שהיתה ערומה הכניס אותה לכלוב, קושר אותה עם ברזלים ושרשראות, מקבע אותה שלא תזוז, פניה לעבר הסדנא, מאחוריה נוף מדהים, הכניס לפיה מחסום מתכת, רצה שקט, שלא ישמעו אותה ברחבי היער.

החל ללטף אותה, היה לה גוף יפה, חירמן אותו מאוד, אך לזה עוד היה זמן, עכשיו עמדה בפניו עבודה, הוא ניגש את הסדנא, מכין מוט ברזל , בראשו צורה של חצי סהר, הכניס אותו לתנור הכבשן וחיכה, קצה המוט החל להתלהט, ברגע שהיה מלובן , הוציא אותו והתקרב אליה לאט לאט, גורם לה לרעידות בלתי נשלטות, ריר יצא מפיה כשניסתה לדבר, להשמיע קול דרך המחסום, היא החלה להשתין, מרוב פחד, מעולם לא היתה במצב כזה, כל חייה היתה מרופדת, שמרו עליה מכל משמר,
כשהסהר המלובן נגע בישבנה, ניסתה לצעוק ואיבדה את הכרתה.

המשך יבוא

כשהתעוררה מצאה עצמה על מיטה במרתף אפלולי, מסביב לצאוורה קולר ברזל עבה,
אליו מחוברת שרשרת עבה אל הקיר.

באחת, החזיר אותה המראה אל ילדותה, אל גיל עשר, אביה האציל אסר עליה בכל לשון
שלא תרד אל המרתף, הסקרנות אכלה אותה, רצתה לדעת מה מסתירים שם,

באחד הימים ראתה את הכניסה למרתף ללא שמירה, זו ההזדמנות שלי חשבה לעצמה, אני
חייבת לדעת מה יש שם, בשקט, תוך כדי הגנבת מבטים לצדדים, פתחה את הדלת וירדה במורד
מדרגות האבן התלולות, שומעת קולות גרירה, קולות אנחות, עורה הצטמרר, אך החליטה להמשיך,
כשהגיעה למטה , ראתה מסדרון ארוך וחדרים לאורכו, בכל דלת היה חלון גדול מסורג, לפתע שמעה,
צעקת כאב, אנחות, התקרבה לדלת ממנה בקעו הקולות, הציצה פנימה מבעד החלון,
בפנים היו מספר משרתים צעירים, עומדים בשורה , במרכז החדר היה מתקן מוזר, אחד המשרתים
עמד ליד המתקן כשמכנסיו מופשלים, השומר שעמד לידו דחף את ראשו לתוך המתקן ואת ידיו לצדדים, מרתק אותו בתנוחה שמונעת ממנו לזוז, בעוד המשרת ממלמל ומתחנן על נפשו, רועד בכל גופו, שומר שני שרק עכשיו שמה לב אליו החזיק בידו מוט ברזל כשבקצהו סמל האצולה של הבית,
הסמל היה מלובן, ללא שהות קרב את המוט אל ישבנו של המשרת העקוד, ריח בשר חרוך עלה באפה, גורם לה בחילה, צעקה עמדה לצאת מגרונה כששמעה את המשרת צועק בכל כוחו, הצעקה לא יצאה החוצה, כל כך היתה מרותקת לנעשה מולה שלא הרגישה בשומר מאחוריה לופת אותה וחוסם את פיה בידו, מרים אותה ולוקח אותה למעלה, ניסתה לבעוט ברגליים, בידיים, לבסוף נכנעה, נתנה לו לקחתה, ידעה גם להיכן, לחדרו של אביה.

כשנכנסו לחדר זרק אותה השומר על הרצפה לרגליו של אביה האציל, התבונן בו , יצא מהחדר וסגר
את הדלת מאחוריו.

נעמדה על רגליה, מולו, הישירה מבט, ראתה בידו מקל, ידעה שתענש, זו היתה הפעם הראשונה
שהיא עומדת לקבל הצלפות, לא אתן לו לראות אותי בוכה חשבה, הסתובבה, התכופפה,
והושיטה לו את ישבנה, ההצלפות לא אחרו להגיע, היא נשכה את שפתה, נתנה רק ליבבה קטנה לברוח החוצה, במצב שהיתה לא ראתה את החיוך על שפתיו של אביה, על הגאווה שלו בבתו, אכן
בת אצילים היא חשב לעצמו.

המשך יבוא

דהרה על סוסה במעבה היער, מדברנת אותו ברגליה, שומעת את פרסות רודפיה הרחק מאחור,
בת אצילים אשר היתה בדרכה העירה כשהחלו לרדוף אחריה השודדים, נכנסה לעובי היער, דהרה בתוך הנחל, כדי לטשטש עקבות, הצליחה להעלם מעיניהם, אך שמעה אותם , כהד רחוק.

בינות העצים ראתה עשן, ומדי פעם שמעה קולות נקישה של פטיש, כיוונה את סוסה לעבר הבית , מקווה למצוא מחסה ועזרה.
כשהגיעה לחצר הבית, עצרה את סוסה, מתנשמת בכבדות, נותנת לעצמה מספר דק כדי להרגע, תוך כדי סריקת המקום בעיניה, הבית לא היה גדול, לידו היתה סדנא של חרש ברזל, ברזלים, שרשראות, פרסות, חביות, תנור גדול, במרכז הסדנא עמד גבר לבוש במכנס בלבד, פטיש בידו, עומד ומתבונן בה, מחכה , המבט שלו היה חצוף , לא היתה רגילה למבטים שכאלו, היתה רגילה שמשרתים ובעלי המלאכה מרכינים את ראשם במחיצתה, בודאי לא סורקים אותה כך במבטם, משירים מבט אל מבטה.
אני זקוקה לעזרה אמרה, ישנם שודדים שרודפים אחרי, אגמול לך על כך ברוחב לב.

רדי מהסוס והכנסי לבית, אמר, ספק ציווה, עשתה כדבריו, נתנה בידיו את מושכות הסוס ונכנסה לבית.
הוא נתן מכה חזקה לסוס בישבנו, משלח אותו הלאה לדרכו.
כשנכנס לבית התנפלה עליו , באיזה זכות שילחת את הסוס, תשתקי אמר לה, שניהם שומעים סוסים מתקרבים לבית, הכנסי לארון מהר, סגר אותו אחריה ויצא החוצה, ממשיך במלאכתו אשר בסדנא, כשחרב גדולה בסמוך.

השודדים התקרבו אל הבית, מסתובבים סביב , אחד מהם, בעל הזקן הגדול, עם הצלקת על פניו, התקרב אל חרש הברזל, אין לנו עסק איתך אמר, רציתי לדעת אם ראית אשה על סוס באזור,
לא ראיתי אך לפני מספר דק שמעתי קולות פרסה בכיוון ההוא, והצביע לכיוון מערב, אני מניח שלא אכפת לך אם נבדוק את האזור, בבקשה אמר חרש הברזל, האסם שלי שם, שני הסוסים הם הסוסים שלי, הסוסים שלך לא מעניינים אותנו, בקושי סוסי עבודה משתלמים.
הם הסתובבו באזור מספר דק והמשיכו ברכיבה, חרש הברזל המשיך במלאכתו כרגיל, יודע שהם יכולים לחזור חרש ולעקוב, לראות אם משהוא חשוד.

לאחר מספר שעות כשהיה בטוח שאין אף אחד באזור, חזר פנימה לבית, כשפתח את דלת הארון, ראה אותה ישנה, ראשה שעון כנגד הקיר, אהב להתבונן בה, מהרגע הראשון שנחו עיניו עליה ידע מה יעשה בה.

המשך יבוא

תגיעי בשבע אמר המאסטר
הזמנתי אורחים לארוחת ערב קלה
ואני צריך עזרה בהכנת הסלטים.

בשבע התייצבתי בביתו
תתפשטי ותשכבי על השולחן,
בקערה על השיש ראיתי קערה מלאה ירקות
נקיים, עגבניות שרי, מלפפונים, בצלים קטנים מקולפים,
פלפל אדום וצהוב חתוך לפרוסות.

התפשטתי ונשכבתי כמצווה
רצית עזרה בהכנת הסלט אמרתי
וקיבלתי סטירה
ששששששששששששששששש
שם אצבע על הפה כדי להדגיש מה מצופה.
תפתחי רגליים
פתחתי רגליים לרווחה,
מתחילה להרגיש את הנוזלים מטפטפים.
אני זקוק לתבלין סודי אמר המאסטר

הוא החל במלאכה,
קודם המלפפונים, אחד אחד
הכניס לכוס , מרטיב אותו מסביב,
מוציא אל הקרש וחותך
אחר כך עגבניות השרי
גורמות לי להיות בעננים,
שורףףףףףף צעקתי לפתע,
אחת העגבניות היתה מעוכה בתוכי
המיץ נזל, גורם לבערה,
סטירה נוספת החזירה אותי
למצב השקט,
חכי חכי אמר המאסטר-
למה לחכות חשבתי
הבנתי מייד כשראיתי את הבצל
בידיו
התחלתי להתחנן
לבקש
רגליי נסגרו בלי לחשוב
באופן אינסטנקטיבי
סטירה נוספת.....
ורגלי נפתחו.

לאחר שעתיים הגיעו האורחים
פתחה האורחת פה גדול
ממממממממ איזה סלט טעים
אני לא מצליחה לזהות
את הרוטב שאלה את המאסטר
זהו רוטב סודי אמר
מלא הורמונים וכל טוב
מסתכל עליי
יודע שהכוס עדיין בוער
ועכשיו בוער יותר.


פאני היל

כשהתעוררה ממים קרים שנשפכו עליה , היה לה קשה להתמצא, להבין איפה היא ומה קורה, לקח לה כמה
שניות כדי להבין, כדי לראות מול העיניים באיזה מצב היא נמצאת.

היא היתה ישובה ערומה, על מתקן בחדר כושר, מול המראה הגדולה שעל הקיר, ידייה קשורות למעלה
למוט, רגליה קשורות בלי יכולת לזוז לרגלי המתקן.
הוא עמד לידה, מחכה שתתעשת, שתבין מה קורה, בוקר טוב גברת מור, אני רואה שהתעוררת,
הגיע הזמן, היא התחילה לבכות , תוך כדי שאלות שלא קיבלה תשובות, מה הוא רוצה ממנה,
בקשות תחינה שישחרר אותה.

תוך כדי התעלמות מדבריה , הוא ניגש אל אחורי המתקן ומתח את ידיה כלפי מעלה, גורם לישבנה להתרומם
מעט מהספסל עליו ישבה, בזריזות דחף לתוך ישבנה פלאג גדול מרוח בקרם, ראתה את מעשיו במראה
וצעקה בבעתה, צעקה כשהפלאג נכנס לתוכה, צעקה כששחרר מעט את מתיחת הידיים וישבנה ירד שוב
על הספסל.
אנחנו צריכים להרגיל את ישבנך החמוד לזיון, מתוקה שלי, הוא אמר לה, היא לא קלטה את דבריו,
היתה עסוקה במה שקורה לה בתחת, הרגשה חדשה, לא מוכרת, מפחידה.
הוא התישב על הספסל מולה, מסתכל עליה, בבקשה היא לחשה, אני לא רוצה יותר, תשחרר אותי ולא
אספר לאף אחד, גם ככה אני מתביישת במה שקורה.
כרגיל לא ענה, התחיל ללטף אותה, את שדיה, מנשק אותן קלות, מלקק את פיטמותיה, נושך מעט,
גורם לה להרגע, היא החלה להתנשם בכבדות, מרגישה פתאום תשוקה גדולה עוברת בתוכה,
ניסתה להאבק בכך, לא רצתה שימשיך, אך לא הצליחה, הליטופים , הנשיקות הוציאו ממנה יבבות,
החלה להאבק בעצמה, הגוף צעק שימשיך, הראש צעק די, הגוף ניצח במלחמה,
החלה להרטיב את הספסל בנוזלים שלה, לכווץ את הכוס בטירוף, היה חסר לה, יותר מדי זמן עבר
מהפעם האחרונה.

כשכמעט גמרה הוא קם בבת אחת מהספסל, מסתכל על השעון ואומר, גברת מור, עוד חמש דק השעור
הראשון נגמר, פתחי פה גדול, אני רוצה לגמור, ללא שהות סגר את אפה, דוחף את הזין עמוק
עד גרונה ובכמה תנועות קדימה ואחורה גמר לה בפה, גורם לה להשתעל ולהחנק.

לאחר מספר דק, שחרר אותה ואמר לה, נרשמת ל 20 שעורים, אראה אותך שבוע הבא באותו היום
ובאותה השעה.