מים קרים שנשפכו עליה , העירו אותה מעילפונה, אך רק לאחר מספר דק הצליחה לקלוט מה קורה סביבה, כשמחסום הפה הורד מפיה, הצליחה ללחוש , ברגע שאבא שלי יגלה הוא ישסף את גרונך ואני אעמוד שם ואמחא כפיים.
ישנה בעיה אחת קטנה עם מה שאמרת כרגע, הסתכל בעיניה ואמר לאט על מנת שתקלוט כל מילה-
אבא שלך יודע מה קורה פה, הוא נתן את רשותו, הוא הסכים איתי שאת ילדה מפונקת הזקוקה לחינוך מחדש, עיניה התרחבו באימה, מסרבות לקבל, להבין את הנאמר, לא תהיה לה ישועה מהאדם הזה, מהמפלצת, אתה משקר......אך מבט נוסף בעיניו אישר לה את חששה הגדול מכל, עצמה עיניה והתכנסה בעצמה, אינה מגיבה כששחרר אותה והוציא אותה מהכלוב, אינה מגיבה כשנשא אותה בחזרה אל המרתף, המואר באור לפידים, אינה מגיבה כשחיבר את הקולר בשרשרת עבה אל הקיר, התכרבלה ככדור, דחפה אצבע לפה והחלה מוצצת.
לאחר מספר ימים בהם טיפל בסימן על ישבנה עם משחה שרקח לבד, השקה והאכיל אותה, החלה לצאת מההלם בה היתה שרוייה, מצאה עצמה מחכה לשמוע את פסיעותיו, את הדלת נפתחת, הבדידות היתה כבדה מנשוא, היתה רגילה לצוות משרתים שסבבו אותה, לא היתה רגילה להיות לגמרי לבדה, החרקים שזחלו על הרצפה ומדי פעם על המיטה, עכבר שרץ מדי פעם במרתף , הבעיתו אותה.
שמעה אותו פותח את הדלת, התיישבה וחיכתה, בשקט, רק התבוננה, כל שנותר לה בימים האחרונים, להתכנס במחשבותיה, לתכנן תוכניות, כיצד לברוח, כיצד לפגוע בו.
מחר אנחנו נתחיל בחינוך אמר לה, את כבר מספיק חזקה כדי לעמוד בכך אמר.
את תלמדי איך לטפל במשק הבית שלי, איך לפנק אותי, גופך ישרת את צרכיי בכל דרך שאחפוץ,
אביך נתן אותך לי, את רכושי הבלעדי, לא הצליחה לעמוד בכך וירק בפניו, הדבר גרר תגובה מיידית
והסטירות לא החלו להתמהמה, ניסתה להתגונן, אך לא הצליחה, סטירה לפנים, בישבן, בכל מקום
חשוף שנגלה לעיניו, עורה הפך האדמדם, כף ידו היתה גדולה ומיובלת, כל מכה הכאיבה לה מאוד,
מוציא מפיה יפחות.
לאחר שסיים, לחש לה באוזן, כל חריגה מציות, כל מעשה שלא במקום יגרור עונש מיידי ותאמיני לי שכל עונש יהיה שונה מקודמו, מעניין מקודמו, אז כדאי שתחשבי לפני כל פעולה שלך, לפני כל מעשה.
המשך יבוא
לפני 17 שנים. 4 בדצמבר 2006 בשעה 13:30