תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

חרש הברזל - חלק שלישי


שקשוק המפתחות החזיר אותה להווה, למרתף בו היתה כלואה, בתוכה היתה סערה, פחד אחז בה,
אך שנים של הרגל לימדו אותה לשמור על קור רוח למראית עין, כלפי חוץ, לא להראות את רגשותיה,
חינוך של בני אצילים.

הסתכלה בו כשקרב אליה, גבר מרשים חשבה לעצמה, דופקה פתאום הולם בצורה אחרת, שונה,
אבא שלי יחפש אותי אמרה לו וכשימצא, יוציא אותך להורג, למה שלא תשחרר אותי ואתן לך סכום
כסף נכבד ונסגור עניין?

הוא התישב על המיטה לידה, מלטף את ידה, את רגליה, היא ניסתה לזוז אחורנית, נתקלת בקיר שמאחוריה, את יודעת? אמר לה,מהרגע שראיתי אותך באותו היום במרתף, ידעתי שתהיי שלי, שתהיי אשתי, שפחתי, המשרתת שלי, היא פערה פה גדול, ראית אותי במרתף באותו היום?
הייתי בחדר שמאחוריך, היית שקועה בנעשה שלא ראית אותי, הכנתי לאבא שלך ציוד מיוחד, מיוחד מאוד, את מבינה? מה שראית היה סימון המשרתים בבית בסמל האחוזה, אך ישנם משרתים בודדים, בעלי מעמד מיוחד בבית שלכם, הם מסומנים גם בסימון נוסף, סימון שייכות, הם הזונות של אבא שלך,
היא סטרה לו, איך אתה מעיז לדבר על אבא שלי, הוא תפס בידה וסטר לה סטירה ועוד ועוד, מטלטל אותה, זו הפעם היחידה שהעזת לעשות את זה אמר, היא ניסתה שוב, אך היה חזק ממנה, תפס את ידיה והצמיד אותה למיטה.

תסתכלי עלי אמר לה, בעיניים שלי, היא השירה מבט מתריס לעיניו, היום את הולכת להיות מסומנת,
לא סימון רגיל, סימון של שייכות בישבן המלכותי שלך, אמר בגיחוך,
למרות הגיחוך היא ראתה את הרצינות בעיניו, נלחצה והחלה לצעוק לעזרה, להאבק, בבקשה לאאאאאאאאא לעולם לא אשרת אותך.

הוא שחרר את השרשרת מהקיר , מרים אותה על הידיים, צורחת ומתפתלת, כחיה הנלחמת על חייה,
יצא איתה לחצר, שם ראתה כלוב על עמודים, הוא העמיד אותה והפשיט אותה, תוך כדי מאבק, שרטה את לחייו, נלחמה בכל כוחה, נשרטת בעצמה, לאחר שהיתה ערומה הכניס אותה לכלוב, קושר אותה עם ברזלים ושרשראות, מקבע אותה שלא תזוז, פניה לעבר הסדנא, מאחוריה נוף מדהים, הכניס לפיה מחסום מתכת, רצה שקט, שלא ישמעו אותה ברחבי היער.

החל ללטף אותה, היה לה גוף יפה, חירמן אותו מאוד, אך לזה עוד היה זמן, עכשיו עמדה בפניו עבודה, הוא ניגש את הסדנא, מכין מוט ברזל , בראשו צורה של חצי סהר, הכניס אותו לתנור הכבשן וחיכה, קצה המוט החל להתלהט, ברגע שהיה מלובן , הוציא אותו והתקרב אליה לאט לאט, גורם לה לרעידות בלתי נשלטות, ריר יצא מפיה כשניסתה לדבר, להשמיע קול דרך המחסום, היא החלה להשתין, מרוב פחד, מעולם לא היתה במצב כזה, כל חייה היתה מרופדת, שמרו עליה מכל משמר,
כשהסהר המלובן נגע בישבנה, ניסתה לצעוק ואיבדה את הכרתה.

המשך יבוא