תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

קומי- פקד עליה כשטילטל והעיר אותה מהשינה, החלה לחייך כששמעה אותו, אך החיוך גווע על שפתיה כשקלטה את הטון הקשוח בו דיבר, היום קצר והמלאכה מרובה אמר לה, משחרר את אסוריה וזורק לעברה שמלת פשתן פשוטה, קדימה, תתלבשי.

היא השפילה את מבטה , חשקה את שפתיה והחלה להתלבש לאט בכוונה כדי להכעיסו.
הוא נעל שרשרת מתכת עבה לקולרה, שהפריעה לה ומשך אותה אחריו, לרגע כשלה על ברכיה ונשרטה, אך הוא לא הביט בה , נתן משיכה וכשהרגיש שקמה על רגליה הוביל אותה אל הקומה שמעל, אל המטבח.
היום תתחילי ללמוד עבודות בית, אני יוצא לעבוד בבית המלאכה שלי וכשאחזור בצהריים אצפה לארוחה על השולחן ומטבח נקי, כל המוצרים על המדף, הדלי והסמרטוט בפינה, את השרשרת נעל ללולאת מתכת שהיתה מקובעת לקיר והלך.

עמדה דקות ארוכות במרכז המטבח, מעולם לא בישלה כל שכן ניקתה, לא היה לה שמץ של מושג איך והיכן להתחיל, מה לעשות, לאחר מספר שעות כשחזר למטבח, עמד בפתח והחל לצחוק, גורם לה להתרגז, היא ישבה על ברכיה, שערה פרוע, ביצים שבורות על הרצפה, קמח מפוזר סביב, פה ושם שלוליות של מים, היא הסתכלה עליו כשדמעות בעיניה, אני שונאת אותך היא צעקה עליו, איך אתה יכול להתנהג אלי כך לאחר אתמול בלילה?

הוא הסתכל עליה ברצינות, אינו עונה, מביט בעיניה, בגופה, את פשוט שייכת לי, את לא מבינה?

יש לך שעה כדי לנקות את המטבח, לא תקבלי מזון עד שלא תעשי את זה, הוא הניח את הדלי לידה והחל מסביר לה בסבלנות איך לשפשף עם המברשת את מרצפות האבן ולאחר מכן לנגבן עם הסמרטוט הרטוב, היא לקחה את המברשת בידה והחלה דופקת אותה ברצפה וצועקת, אני לא משרתת, תפסה את הדלי ושפכה עליו את המים, הסטירה לא אחרה להגיע, הרים את סנטרה , ירק על פניה ואמר, כמו שאמרתי קודם, עד שלא יהיה נקי לא תקבלי מזון , את העונש על התנהגותך תקבלי אחר הצהריים, אמר והתיישב ליד השולחן, אוכל ומתבונן בה, רואה איך היא נלחמת בעצמה, אינה יודעת מה כדאי לה לעשות, מרגיש את הפחד שלה מהמחשבות על העונש שתקבל, לבסוף לקחה את המברשת בידיה, בעיניה מבט של השלמה, החלה לנקות.

אחר הצהריים, לאחר שנתן לה לנוח במרתף קשורה למיטתה, התקרב אליה, רואה אותה עוקבת אחריו בדריכות, גופה התקשח בציפייה, ללא אומר ודברים הקים אותה בגסות על רגליה, מושך אחריו את השרשרת ומוביל אותה לאחת מפינות המרתף, שם קשר אותה, ידיה כלפי מעלה, לתיקרה, ערומה, מחסום ממתכת חוסם את פיה.

הוא הסתובב סביבה, מביט בה, נהנה ממראה עיניו, ניגש את מדף מאחוריה, לקח צנצנת בידיו,
לאט התקרב והראה לה את הצנצנת, בתוכו היו יצורים חומים ודוחים, מתפתלים אחד על השני,
היא ניסתה לדבר, להתחנן, אך רק רוק יצא , נוזל על גופה.
תראי מה מצאתי היום בבוקר בביקור ליד הנהר, נכון שהיצורים הללו חביבים?
הוא פתח את המכסה , מוציא בעדינות אחד מהם, מניח על שדה הלבן עלוקה, עוד אחת ועוד אחת,
גורם לה לרעידות בלתי נשלטות, לחולשה, עצמה את עיניה, מרגישה את גופן הרטוב על גופה,
כיצד נצמדות אליה, אנחות יצאו מפיה, חום החל עוטף אותה, הרגשה מוזרה, כאילו זה נעים,
פתחה את עיניה וסגרה מייד, המראה העביר בה צמרמורות, שדיה היו מלאים ביצורים הדוחים,
יותר מזה לא זכרה, בפעם הבאה שהתעוררה היתה שכובה במיטתה, מכוסה בשמיכה, אינה יודעת
אם יום או לילה.

פאני היל