המשך פנטזיית המכשפה
מעבר לכתפה התבונן בעוזרו המכין את שולחן העינויים, רטט עבר בגופו, ציפייה לבאות,
הוריד אותה אל הרצפה, עומדת מולו, הרים את סנטרה ואמר לה, בואי מתוקה שלי, בואי,
לפני שהספיקה לשאול לאן, הוביל אותה אל השולחן, המראה גרם לה לרעד בלתי נשלט,
נצמדה אליו ומיאנה לזוז, זה בסדר לחש לה, אני אהיה איתך כל הזמן, בבקשה התחננה,
מה אתם רוצים ממני? כל מה שאני רוצה ממך הוא הודאה על כך שאת מכשפה, זה פשוט
מאוד, תאמיני לי, ככל שתגידי את המילה יותר מהר כך נסיים במהירות.
אני לא מכשפה צעקה, מנסה להתנגד לאחיזתו, מתפתלת בידיו החזקות, אני לא מכשפה
נשמעה צעקתה, כשהוצמדה בכוח לשולחן, רגליה וידיה מפוסקות בכוח ונקשרות לצדדים.
ראשה הורם כלפי מעלה ומים קרים כקרח נשפכו לאט על פניה, לאחר דקות אחדות הורם שוב
ראשה מעלה ומים חמים, בוערים נשפכו בעיקבות הקודמים, זולגים על עיניה, אפה, פיה,
פיה נפער לרווחה, בנסיון ללגום אוויר, צעקתה עלתה מגרגרת מגרונה כשהמים חדרו פנימה,
גורמים לה להרגשת חנק, ראשה נשמט שוב למספר דק עד לסבב המים הבאים- קור, חום,
קור חום, צעקתה הפכה לאנחות חלושות, בקושי יכלה להגיב לסובב אותה.
לא שמה לב שהמים פסקו, יד החלה מלטפת את גופה, וקול לחש באוזנה, כל מה שאת
צריכה לעשות הוא להודות, רק להודות שאת מכשפה, באמת פשוט מאוד, ראשה נמשך
הצידה, וזין חדר בבת אחת לתוך פיה, חודר ויוצא, חודר ויוצא, מדי פעם הפסיק
והמשיך ללחוש באוזנה, רק להודות, רק להודות.
המשך יבוא
פאני היל
לפני 17 שנים. 10 בספטמבר 2007 בשעה 11:26