המשך פנטזיית שבוייה- חלק שביעי
היא נשארה עומדת כל הזמן, היה נדמה לה שזוחלים עליה חרקים קטנים, מדי פעם הרגישה
עקיצה פה ושם שהקפיצה אותה וכשהסורג מעליה נפתח ברעש, רק אז ירדו דמעות שחרור,
פעם ראשונה מאז שהגיעה למחנה הרגישה שהיא שונאת אותו, כעס ושנאה התערבבו להם
ביחד, מחשבות על נקמה, על היותו קשור והיא מצליפה בו בחוזקה, מממממממ איזו פנטזייה
זו היתה, היא לא ידעה שהפנטזייה הזו תימשך על פני שנים, תגדל ותתחזק, תקבל משמעויות
נוספות.
טיפסה על הסולם שהורד מטה, סרבה לתפוס בידו שנשלחה לעברה לעזרה, גופה שידר כלפיו
עוינות שגרמה לו לקחת צעד לאחור ולהסתכל עליה, הרגיש את השינוי שבה, חחחחחחחחחח
חייך לעצמו, היא הופכת לנמרה קטנה, אני צריך להזהר שהיא לא תשלוף לפתע ציפורניים,
חחחחחחחחחחחחחחחח התחיל לצחוק בקול, רואה אותה משלבת ידיים ומסתכלת עליו במבט
אומר רצח.
הכנתי לך אמבט, תיכנסי, תהני, ישנה ארוחה על השולחן, נתראה מחר בבוקר.
למחרת ישבה על המיטה, רעננה מלילה של שינה עמוקה, חיכתה לו, ידעה שיבוא והכינה עצמה
נפשית למה שיקרה.
כשנכנס לחדר עמד בפתח והסתכל בה, כל כך שלווה, בואי......
היא קמה והתקרבה אליו, הסטירה שקיבלה היתה כל כך חזקה שהפילה אותה לרצפה,
תחזרי למיטה ותבואי אלי על ארבע, היא חשקה שיניים וחזרה למיטה, יורדת על ארבע והולכת
לקראתו, סטירה נוספת והוראה לחזור למיטה ולבוא לקראתו בחשק, להראות לו רצון,
חזרה למיטה ובאה לקראתו שוב, מנסה בכל כוחה להראות לו מה שביקש, סטירה נוספת
הוציאה ממנה צעקה, היא שלחה יד ונתנה לו מכה חזקה בירך תוך כדי נפילה אחורה על הישבן,
מנסה להתרחק ממנו כשסטירה נוספת הגיעה ועוד אחת, דייייייייייייייייייייייייייי היא יבבה והמשיכה
לנסות להתרחק, שערה נמשך למעלה, יחד עם זרועה שנלפתה בידו, פניו קרבו לשלה והוא אמר,
לא כדאי לך אפילו לחשוב על התנגדות, את תענשי על כך בחומרה, תוך כדי דיבור משך אותה
אל עבר האסלה הניידת, הזיז אותה מעל בור הספיגה והעמיד אותה, שלא תזוזי, התשובה שלה
היתה יריקה ישר לפרצוף שלו.
הוא לא הגיב ליריקה, הלך והביא חבלים, קשר כל יד שלה לחבל אחר בנחת, בלי למהר, כל חבל
נכנס ללולאות שירדו מהתקרה, ידיה נמתחו למעלה, פתוחות לרווחה, ככל שמתח יותר, נאלצה לעמוד
על אצבעות רגליה, הוא פיסק אותן וכשהיה מרוצה, הוריד מעל בור הספיגה את הכיסוי, סירחון קל
יצא משם, השפילה מבט וראתה ג'וק זוחל לו מהפתח החוצה אל רצפת החדר.
הוא החל להצליף בה, בשוט זנבות, על הישבן הימני, השמאלי, הירכיים, ברגע אחד של כאב איבדה
אחיזה ברצפה, רגליה השתלשלו מעל הבור, נוגעות בלכלוך המסריח והמרוח על הדפנות.
החבלים שקשרו את ידיה שוחררו מעט כך שרגליה נכנסו אל הבור עד הקרסוליים, ידו החלה ללטף אותה, פניו היו ליד פניה, מנשקות, מלקקות את שפתיה, בבקשה היא לחשה לו, בבקשה תוציא אותי משם, מתוקה שלי, מה אני יכול לעשות? הרי מגיע לך עונש, אף אחד לא יורק עלי בלי להענש............... היא התנשמה עמוקות, ידו נשלחה אל כוסה הרטוב, אצבעותיו משחקות עם הדגדגן, חודרות פנימה, מרגישות את ההתכווצויות שלה, את רוצה לגמור? עיניה היו עצומות, היא רצתה, כך כך רצתה שימשיך, כשלא אמרה דבר, רכן לעבר פיטמתה והחל מלקק תוך כדי שהוא ממשיך לגרות את כוסה, מרגיש את הנוזלים שלה כשגמרה ברעידות בלתי נשלטות.
עוד לא הספיקה להתאושש מהגמירה והרגישה איך היא יורדת עוד לתוך בור הספיגה, רגליה היו בפנים עד גובה השוקיים, היא נכנסה לפאניקה, הג'וק שראתה מקודם הטריף את מחשבותיה, היתה לה הרגשה שמליון ג'וקים עולים עליה, מטפסים במעלה גופה, די, בבקשה, בבקשה.....
אם אבקש ממך לבוא אלי בשמחה ורצון על ארבע? מה תעשי? אעשה את זה, מבטיחה, אעשה למענך הכל, תוציא אותי מכאן, תוציא אותי מכאן, ההסטרייה החלה לעלות ולעלות.....
דפיקה בדלת, הראש של השומר הציץ פנימה, הוא ידע שקרה משהוא רציני אם הוא הפר את ההוראה
לא להפריע, הניד לעבר השומר בראשו, שיחרר אותה מהר ונתן לה הוראה להתנקות ולנוח.
כשחזר לחדר מבטו היה רך, מוטרד, היו לו חדשות רעות עבורה.
המשך יבוא
פאני היל
לפני 16 שנים. 17 באפריל 2008 בשעה 11:54