סוף פנטזיית הוא והיא, היא והוא.
בזמן שהתישבו האורחים במקומם, עוזרי במה, החלו לפעול.
המיטה העגולה הוזזה לאחור, במה גדולה עם פרגוד בצבע בורדו הוסע על גלגלים
לעבר האורחים, בינתיים העבד שהיה שפחה והשפחה שהיתה עבד שוחררו והוכנו
להצגה, הצגת מריונטות, לידיהם ורגליהם, לצווארם, לירכיהם, הוצמדו אזיקי עור
שחורים, אזיקים אלו חוברו בחבלים למוטות עץ שהונחו על מתקן מיוחד מעל ראשם,
גבוה מעל הבמה, הם הפכו למריונטות אשר המפעילים שלהם עמדו מאחורי בד שחור.
קול כינורות נשמע, וקריין החל לדבר, לספר את סיפורם, את סיפור השפחה והעבד,
הפרגוד נפתח לאיטו, קולות מלמול החל להשמע בקהל והשתתק שוב.
העבד והשפחה היו ישובים על כסאות, העבד שהיה פעם אשה חבש לראשו פאה ארוכה
והיה לבוש בשמלה שחורה, השפחה שהיתה פעם גבר חבשה כובע שהסתיר את שערה
והיתה לבושה בחולצה ומכנס גבריים.
שניהם היו ישובים מול צג מחשב, ידיהם עולות ויורדות מעט מעל מקלדת,בעזרת החבלים
שהורידו והעלו אותם, בעוד הקריין מספר איך הכל התחיל,על רצונותיהם ויצריהם אשר סיפרו
הם דרך המחשב לאדון ולגברת.
הפרגוד הורד בעוד עובדי הבמה מכינים אותם לסצינה הבאה.
מלמולים נוספים נשמעו כשהפרגוד נפתח, שניהם היו שרועים על מיטות, ערומים, שחקן
לבוש בבגדי מנתחים מחזיק בידיו מכשירים שונים ומשונים, בעוד הקריין ממשיך בסיפורם,
סיפור השפחה שהפכה לעבד והעבד שהפך לשפחה, גופם מתפתל על המיטה בעזרת החבלים,
על מנת להמחיש את כאבם בזמן השינוי, את הרגשות שהציפו אותם.
הפרגוד הורד בעוד עובדי הבמה מכינים אותם לסצינה האחרונה.
כשהפרגוד נפתח הבמה היתה חשוכה, מלבד שני זרקורים אשר היו מכוונים אל פלג גופם התחתון
של העבד והשפחה אשר היו קשורים בידיהם ורגליהם אל מיטות גניקולוג.
עיגול זרקור שהיה מכוון אל אברי המין ופי הטבעת שלהם, שם היו המתקנים המיוחדים, מיקד את
עיני הקהל אליהם, מה שהקהל לא ידע הוא ששניהם שתו מספר כוסות של מים לפני המסיבה
ומספר דקות לפני ההצגה שניהם קיבלו תרופה משלשלת.
שניהם היו לחוצים, השלפוחית היתה מלאה ודרשה את ריקונה, והקיבה רגשה וגעשה, משמיעה
קולות וגירגורים, הם סבלו והתחננו להשתחרר, בעוד הקריין ממשיך בשלו, ממשיך לספר
את מעשה המתקנים השולטים בצרכיהם, בתאוותם, בגמירות שלהם, כשלפתע שפריץ שתן
פרץ מתוכם בתאום מלא, מכיוון שהכיסאות עליהם ישבו היו בצורה כזו שכוס היה מול זין,
השתן שפרץ הרטיב אחד את השני, בתאום מושלם נפתחו פי הטבעת שלהם ושפריץ חום יצא
ומילא אחד את השני, מוציא מתוכם אנחות רווחה ואנחות הנאה.
כן, זה סיפורם של העבד והשפחה שהיו קודם שפחה ועבד, שרצו וקיבלו , הרבה מעבר שידעו
לדרוש בקול, סיפורם של אדון וגבירה מיוחדים שיודעים לקרוא מחשבות ולנצל אותם לטובתם.
ומה הם הרצונות שלכם? הפנטזיות שלכם? מי יודע? אולי משהוא קורא ברגע זה את מחשבותיכם,
בלכתכם ברחוב תסתכלו ימינה ושמאלה אולי משהוא יממש לכם אותם, אולי.....
לפני 15 שנים. 4 בדצמבר 2008 בשעה 19:06
