סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות
יוצרים והפצה וכל קנין אחר.
כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך, לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 15 שנים. 29 בדצמבר 2008 בשעה 19:22

פנטזייה- המסע- מדע בדיוני

הוא ישב בכסאו מול צג המחשב, סמל על הצג הודיע לו שקצין המכונות הראשי מחכה
לשיחה, כן? מה קורה? שאל.... הכל בסדר, המכונה שלך מוכנה להמראה, סמל נוסף
הגיע, שיחה מקצין הרפואה, ניתק שיחה וענה לשנייה, הכל בסדר, מוכן להמראה ענה
הקצין לשאלה שנשאלה.

התרווח בכסאו, מחכה להודעות נוספות שבאו זו אחר זו לאישור מוכנות או להודעה
על בעיה, כשהשיחה האחרונה אכן הודיעה על אחת כזו, פרט אחד לא הגיע עדיין לחללית
הודיע קצין האפסנאות הראשי, קמט עלה על מצחו, במי מדובר שאל? בלורן שון ענה הקצין,
הנה היא, אני רואה אותה רצה לקראתנו.

הוא פתח את מסך התמונות ממצלמות המעקב, בוחן אותה מתקרבת, דמותה גדלה
והולכת, הריח צרות, אך לא כאלו שלא יוכל להתגבר עליהן במהלך המסע.
הוא היה הבעלים הגאה של ספינת החלל המשוכללת ביותר מסוגה, בית ספר מעופף
מיוחד במינו, בית ספר לעבדים ושפחות, כאלו שחתמו מיוזמתם על איבוד חירותם,
תמורת חיי נוחות, חיים טובים יותר.

מסעם אמור להסתיים בעוד כשלושה חודשים בכוכב בשם מרנגה, שם היה שוק העבדים
הטוב ביותר ברחבי הגלקסייה, לשם הגיעו הקונים העשירים ביותר, שם נמכרו העבדים
המוצלחים שעברו אימונים בכל תחומי השירות הקיימים.

מכיון שבית הספר שלו היה בעל שם , נחשב כטוב ביותר, הוא קיבל תמורת עבדיו את
הסכומים הגבוהים שמשהוא אי פעם קיבל בתחומו.

המשך יבוא
פאני היל

נ.ב. כל השמות בדויים, אינם מתיחסים לאנשים אמיתיים כלשהם.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י