ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות
יוצרים והפצה וכל קנין אחר.
כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך, לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 15 שנים. 25 בינואר 2009 בשעה 12:50

המשך פנטזיית- המסע- חלק תשיעי

הם עמדו מול דלת, הדלת היתה מוכרת לה, זו היתה הכניסה לחדר הביזאר,
בזמן שנכנסו פנימה משך את הרצועה שהיתה קשורה לקולר שעל צוארה, הצמיד אותה
אליו, רצה להרגיש אותה, את כל כולה.

גופה התקשח, המחשבה שמישהוא ירק עליה, ישתין לפיה הרגיז אותה, אך המחשבה שהיא
עומדת בפני מבחן גרם לה לנשום עמוק, לקחת אוויר, להרגע, להרפות את גופה, הוא חייך
לעצמו, נד בראשו למאמן שעמד פסוק רגליים וידיים משולבות ומשך אותה אחורה אל מחוץ
לחדר, גורם לה לבלבול , כשנעמדו ליד דלת נוספת הכניס לאוזנה מכשיר קשר קטן, מכשיר
דומה החדיר לאוזנו, אני אהיה איתך כל הזמן בקשר לחש לה, תוך כדי שהוא משחרר את
הרצועה מהקולר, אתן לך הנחיות, פתח את הדלת, דחף אותה פנימה, נעל את הדלת מאחורה.

היא נפלה על ברכיה, בזהירות התישבה ליד הדלת מביטה סביב, החדר היה מואר חלושות,
מבטה נפל עליהם, על החיות ששכבו במרכז החדר על שטיח רך, ליבה החל להאיץ מפחד כשאחת
החיות הרימה ראשה והחלה לרחרח באוויר, משמיעה קולות נהמה חרישיות, תוציא אותי מפה היא
צרחה, תוציא אותי מפה, היא קמה ממקומה והחלה לדפוק על הדלת יודעת שזה לא יעזור, הוא
לא יפתח , הדלת תשאר נעולה, תוך כדי בכי הסתובבה אל החיות, הם לא היו מוכרות לה, הם דמו
לכלב גדול במיוחד, אך אלא לא היו כלבים, היתה להם פרווה סמיכה, לבנה, החיה שרחרחה באוויר קמה על רגליה והחלה להתקרב גורמת לה לרעוד ביתר עוז, כשהחיה החלה לרחרח את גופה היא השתינה מרוב פחד, רגליה נרטבים, לטפי אותו שמעה באוזנה, לטפי אותו........... היא לא היתה מסוגלת, החיה הרימה ראש ורחרחה את פניה, לשונה יצאה והחלה ללקק את הדמעות........

בבקשה היא התחננה, תוציא אותי מפה.... שששששששששש לחש לה, כדאי שתתרגלי זונה, היום
את תהיי הזונה שלהם, תפתחי את הרגליים, לאאאאאאאאאאאאאאאאאאא בבקשה בבקשה.....

כדאי שתעשי מה שאני אומר, את לא רוצה שהם יאכלו אותך במקום לזיין נכון? שמעה אותו צוחק
לה באוזן, אני שונאת אותך היא צעקה, שונאת אותך, שונאת אותך, והחלה לזוז לאורך הקיר בנסיון
למצוא מפלט, משהוא שיעזור לה, אך הקירות היו ישרים וערומים מכל דבר שיכלה להסתתר בו,
החיה הלכה בעקבותיה, ממשיכה לנהום נהמות חרישיות........

נו, לא נמאס לך? לא עדיף להיות להם לזונה ולגמור עם זה?
היא ידעה שעד שזה לא יקרה היא לא תצא משם, התישבה שוב על הרצפה ונתנה לעצמה לבכות
ולהרגע.

המשך יבוא
פאני היל

רצסיבי​(נשלט) - גם זה סוג של מסע מבחינתה, לא מסע בחלל אלא לתוך הנפש שלה, כי זה נוגע באחד הטאבו-ים הגדולים שלנו כבני אדם.
לפני 15 שנים
פאני היל​(לא בעסק) - תודה על תגובתך- רצסיבי
כדי לעמוד במסע בחלל למקום וחיים אחרים היא צריכה קודם כך להכנס לתוך נפשה, לבדוק, לשנות דפוסי חשיבה, רגשות, לעשות בדק בית.

פאני היל
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י