תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

פנטזיית המסע- חלק אחרון

תעזור לי בבקשה לחשה, תגיד לי מה לעשות, אני פוחדת......... הוא התרווח בכסאו מתבונן בצג
המחשב שמולו, מרוצה, תזחלי לאמצע החדר לעבר החיה השנייה, קדימה, האיץ בה כשראה אותה
מהססת, קדימה זונה, על ארבע, היא החלה לזחול, ראשה מורכן מעט, כל צעד עלה לה ביסורים,
היתה צריכה להכריח עצמה לעשות את זה, במרחק צעד או שניים מהחיה היא עצרה פולטת צעקה
מפיה כשהחיה קמה בפתאומיות על רגליה, החיה הזו היתה גדולה מהחיה השנייה שהמשיכה ללכת
בעקבותיה, מרוב פחד לא הרגישה בתחילה את הלשון שהחלה ללקק את ישבנה, היתה שקועה
בחיה שמולה, החיה שהחלה לנהום ולהתקרב , לנהום ולגעת עם אפה במצחה, לרחרח את שערה,
תפתחי פה נשמעה פקודה, היא לא העיזה לזוז, עצמה את עיניה בהחלטה שמה שיקרה יקרה,
פתחי את הפה נשמעה שוב הפקודה, בזמן שהחיה עלתה עליה, כל כך גבוהה היתה החיה שבטנה
נגעה קלות בגבה של לורן, היא פתחה את הפה יודעת מה יכנס לתוכו, מרגישה את הזין נכנס פנימה,
שפריץ של חומר צמיגי חדר לפיה וגרונה עם החדירה, זה היה חומר מסכך טבעי שהחיה היתה משפריצה באופן טבעי עם החדירה, הרתיעה המיידית שלה לא גרמה לזין לצאת החוצה, כי בד בבד עם ההשפרצה בסיס הזין החל להתעבות במהירות, חוסם את שפתיה, נצמד אליהם.

היא היתה לכודה על הזין של החיה, היה לה קשה לנשום, והבהלה החלה לצבור תעופה כשמתוך בסיס הזין יצא ונכנס עד גרונה זין ארוך וחלק, נכנס ויצא, פתאום שמה לב גם ללשון שחדרה לכוס שלה מאחור, מלקקת, חודרת, הכוס שלה נרטב במהירות, היא הרגישה את החום, הרעידות שהחלו לטפס במעלה גבה, פתאום רצתה שימשיך, היה לה נעים, עיניה עדיין היו עצומות, היא פחדה לפתוח, אך נתנה לעצמה לדמיין דברים מגרים, דברים מרגיעים, נתנה לעצמה להרגיש מזויינת כמו שהיא אוהבת, כןןןןןןןןןןןןןןןןןן גרגור עלה מגרונה כשלפתע הושפרץ חומר אחר לתוכה, נוזלי יותר.

הדלת נפתחה והיא זחלה אליו מותשת, עם דמעות בעיניים, זחלה לאט כי פחדה עדיין מהחיות, כשהגיעה אליו נצמדה לרגליו, החזיקה את מכנסיו וסרבה להרפות עוד רגע ארוך...היתה לה הרגשה שהטיפול הזה לא היה מיועד לכל נשלט שעל החללית, למה עשית את זה? היא שאלה כשראשה עדיין בין מכנסיו? כי זאת העבודה שלי הוא ענה, שקרן היא אמרה לו בהרימה את עיניה אליו, אתה נהנה מזה, הוא חייך ולא ענה.

בואי אמר לה.... זחלה אחריו בצייתנות עד לדלת המוכרת של חדר הביזאר, וכשהדלת נפתחה היא זחלה בצייתנות והכרת תודה אל המאמן שחיכה לה שלוב ידיים.

מחר זה היום אמר לה, בשוכבם במיטה מחובקים, איזה יום? היא שאלה, היום האחרון של המסע כמובן, ענה בחזרה, כשהחלה לבכות ליטף את גבה, שערה, ששששששששששש זה בסדר, ידעת שזה יקרה נכון? היא הנהנה עם ראשה, מתמסרת לפינוק שפינק אותה ביומה האחרון.

עוד לפני שירדה במעלית אל הכוכב ידע את תוצאות המכירה של כל העבדים שעברו את המסע, הוא
קיבל עליה מחיר ממוצע, לא טוב במיוחד ולא בין הרעים, בסך הכל היה מרוצה, המסע היה מוצלח מאוד מבחינתו וברגע שנעלמה מעיניו שכח מקיומה והפנה את מחשבותיו לעבר תכנון המסע החדש שעמד לבוא.

הסוף
פאני היל