סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות
יוצרים והפצה וכל קנין אחר.
כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך, לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 14 שנים. 8 בדצמבר 2009 בשעה 12:37

המכשפה - חלק שישי

הדרך מטה , למרתף העינויים היתה יותר מהירה, העוזר הושיב אותה על כסא, הביא לה
כד עם מים וצלחת עם מעט לחם וגבינה, ביד רועדת לקחה את הכד והצלחת והחלה לגמוע
מהר תוך כדי שהיא מתבוננת בעוזר, פוחדת שמעט המזון שהובא לפניה ילקח.
לאחר שסיימה לקח אותה העוזר לפינת החדר, שם היה דלי לעשיית צרכים, היה לה לחץ
והיא רצתה להתרוקן אך עיניו שהיו נעוצות בה הרתיעו אותה, להתפשט כך מולו מרצונה
היה קשה שבעתיים מאשר להיות ערומה כשאין ברירה ומכריחים, כשראתה שאין לה ברירה,
הפשילה את תחתוניתה, הרימה את השמלה המלוכלכת וגחנה מעל הדלי, כשדמעות יורדות
על לחייה.

ישבה וחיכתה על הכסא כשפי שציוו עליה, לא עלה על דעתה לנסות לצאת מהחדר ולברוח,
פשוט ישבה וחיכתה כי כך אמרו לה, החדר היה אפלולי מעט ועדיין עלו גניחות מאותם תאים
תלויים מהתקרה, משום מה, שלווה ירדה עליה, היא עצמה עיניים בעייפות, כנראה נרדמה על
הכסא, סנטרה שמוט על חזה, ידייה שלובות, הסטירה שהעירה אותה העיפה אותה על הרצפה,
המענה שלה עמד מעליה, קומי וחזרי לשבת, ציווה, בזמן שקמה לאיטה, גלימתו נגעה בפניה,
היא ירדה על ברכיה ליד רגליו והחלה להתחנן, על כך שהכאבים שיבשו את דעתה והיא לא
מכשפה, התחננה שיקשיב, שישחרר אותה, הוא נתן לה לדבר, עמד בלי לזוע ורק התבונן,
כשנמאס לו, נתן לה בעיטה בישבן עם פקודה נוספת לשבת על הכסא.

המסמך היה בידו והוא החל להקריא לה- בעקבות הודעתך, הינך מוכרזת בזאת כמכשפה
אשר דינה לעלות למוקד, מכיוון שתומתך חוללה, מכיוון שהטומעה פגעה בגופך, את תעברי
טקס טיהור ורק לאחר מכן תועלי למוקד, דבריו שנאמרו בתוך רך גרמו לה להרגיש חולשה,
היא לא ממש הצליחה להבין, היה לה קשה להבין מה הוא אומר למרות שדבריו היו ברורים
לחלוטין, מוחה סרב לקלוט.

דלת המרתף נפתחה והשופט נכנס לחדר ובעקבותיו עוד מספר אנשים, כולם לבושים בגלימות
חומות עם ברדסים על ראשיהם, חוץ מהשופט שהיה עם גלימה שחורה אך בלי הפאה.

עכשיו הפחד היכה בה שוב בכל עוצמתו, הרגשה של לכידות, הרעד חזר לשלוט בגופה,
העוזר ניגש אליה והחל להפשיט אותה, היא לא התנגדה, ידיו ליטפו, תוך כדי, את גופה,
שערה היה לפות בידיו והוא משך אותה אחריו אל מרכז החדר, שם חיכו להם כל הבאים,
מתבוננים בה ללא בושה, בודקים כל חלק בגופה, במרכז החדר היה דרגש צר ומעט גבוה,
העוזר העמיד אותה בצמוד לדרגש, קושר את רגליה פסוקות לרגלי הדרגש, לאחר מכן
הרכין אותה בצורה כזו שהחלק העליון של הדרגש היה צמוד לביטנה וראשה ירד מטה מעברו
השני כששערה נוגע ברצפה, ידיה נקשרו אף הם לרגלי הדרגש, בצידו השני.
בצורה כזו, שני החורים שלה פנו כלפי מעלה, שמן ננסך על ישבנה, על החורים שלה וזין אחר
זין חדרו, פעם לישבנה ופעם לכוסה, ידיים ליטפו אותה במקביל, מדי פעם קיבלה מכה
על הישבן, ביחוד כשמרוב כאב כיווצה את שריריה והיה קשה לחדור.

המשך יבוא
פאני היל


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י